היסוד הראשון שעליו עומד כל הבניין הוא שהרצון העליון חפץ שהאדם ישלים את עצמו ואת כל הבריאה שנבראה בשבילו. זכותו של האדם נובעת מהמאמץ שעליו להשקיע כדי להגיע לשלמות זו, וכאשר ישיג אותה, יהיה נהנה מפרי עמלו, ולא כמי שמקבל מתנת חינם, דבר שהיה גורם לו לבושת פנים.
כלומר, הסדר האלוקי בנוי כך שהשלמות היא מטרה שהאדם צריך להגיע אליה על ידי עבודתו, ולא כמצב שמוענק לו מראש. בכך מתגלה צדק הבורא, שהוא נותן לכל אחד את מה שהרוויח ביושר ולא בחסד חינם. בסופו של דבר, התכלית היא שהאדם ישלים את עצמו, ייהנה מטובו של ה', ויהיה קרוב אליו ללא מחיצות או מניעות.
תכלית הבריאה – הרצון להיטיב
כדי להבין מדוע נברא העולם בדרך זו, יש להבין מה הייתה מטרת הבריאה עצמה. התשובה לכך היא שהבורא יתברך הוא תכלית הטוב, ומחוק הטוב הוא להיטיב. אם אין מקבל לטוב, אין הטבה, ולכן רצה הבורא לברוא נבראים שיוכלו לקבל את טובו ולהתענג עליו.
אולם כדי שההטבה תהיה שלמה, הבורא ידע בחכמתו הנשגבה שראוי שהמקבלים יקבלו אותה על ידי יגיעתם, ולא כמתנה בלבד. אם הטוב היה ניתן לנבראים בחינם, הייתה נוצרת מציאות של "נהמא דכיסופא" (לחם של בושה), שבה המקבל מתבייש בכך שהוא אינו ראוי למה שקיבל. ולכן, כדי למנוע בושה זו, הוצרכו הנבראים לעמול ולהתייגע כדי להשיג את שלמותם ולהיות בעלי הטוב שהם זוכים לו.
ההבדל בין השלמות לבין החסרון
מה הקדוש ברוך הוא רצה לברוא? את הנבראים החסרים, שיגיעו לשלמותם על ידי מאמץ. מהי ההגדרה של חסרון? כל דבר שהוא היפך השלמות. השלמות היא ההתקרבות לה' והדבקות בו, והחסרון הוא הריחוק מה'.
כל מה שמפריע להתדבקותו של האדם בבוראו הוא חסרון, וכל מה שמקרב אותו לה' הוא שלמות. ככל שהאדם מתקן את עצמו, כך הוא מסיר את המניעות והמחיצות שמבדילות אותו מהאור האלוקי, עד שיגיע להתקרבות השלמה וייהנה מזיו שכינתו.
למה נברא העולם חסר ולא מושלם מלכתחילה?
הבורא יתברך הוא שלם בתכלית השלמות, ואם כן, לכאורה היה ראוי שיברא עולם שלם מראש. אולם חכמתו קבעה אחרת: רצה הבורא שהנבראים יזכו לטוב על ידי מאמץ עצמי, ולכן העולם נברא חסר.
השלמות איננה רק מצב שלם, אלא תהליך שמוביל אליה. הבורא גזר שכדי שהאדם ישיג שלמות, עליו להתעלות מעל החסרון ולתקן את עצמו. מסיבה זו, העולם לא נברא שלם מלכתחילה, אלא עם חסרונות שמאפשרים לאדם לתקן אותם ולהתעלות.
חז"ל רמזו על כך באומרם "שדי – שאמר לעולמו די". השמים היו נמתחים והולכים עד שה' גער בהם ועצר את ההתפשטות. כלומר, העולם נברא לא לפי כוחו של הבורא, אלא לפי צורך הנבראים. אילו היה העולם נברא לפי כוחו של הבורא, לא היה בו גבול, שכן אין גבול לכוחו. אך מכיוון שהעולם נברא לצורך הנבראים, הוא נבנה בצורה שתואמת את מטרתם.
מהי השלמות האמיתית?
השלמות היא הדבקות המוחלטת בה'. כאשר יושלם תהליך הבריאה, יזכה האדם להיות קרוב לה' וליהנות מזיו שכינתו לנצח נצחים.
על כך נאמר:
"אז תתענג על ה'." (ישעיהו נ"ח, י"ד)
"ישבו ישרים את פניך." (תהלים קמ, י"ד)
"שובע שמחות את פניך." (תהלים ט"ז, י"א)
חז"ל אמרו: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה, אלא הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה." (ברכות י"ז ע"א)
כלומר, השלמות הסופית איננה גשמיות אלא מציאות רוחנית טהורה, שבה הנשמה נהנית מהשגת האלוקות ללא מניעות ומחיצות.
הצורך בעבודה ובתיקון
מכיוון שהשלמות היא הדבקות בה', וכל ריחוק ממנה הוא חסרון – יוצא שכל תכלית חיי האדם בעולם הזה היא לעבוד ולתקן את עצמו, כדי להגיע לדבקות הזו.
כיצד מתקנים?
קיום מצוות – המצוות הן האמצעים הרוחניים שמקרבים את האדם לה'.
תיקון המידות – עידון ותיקון התכונות של האדם בהתאם לרצון ה'.
עמל בתורה – השגת חכמה אלוקית שמכשירה את האדם להבין את דרכי ה'.
האדם נמצא בתוך מערכת של תיקון מתמשך, ומטרתו היא לצמצם את הריחוק ולהתקרב אל השלמות האלוקית.
סיכום והשלכות
תכלית הבריאה – הבורא, שהוא תכלית הטוב, רצה להיטיב, ולכן ברא נבראים שיוכלו ליהנות מהטוב.
חוק ההטבה השלמה – כדי שההטבה תהיה שלמה, היה צורך שהמקבלים יתייגעו להשיג אותה ולא יקבלו אותה במתנת חינם.
הצורך בחסרון – העולם נברא חסר בכוונה, כדי שהאדם יוכל לתקן אותו ולהשלימו במעשיו.
תכלית האדם – להתקרב לה' ולהידבק בו, ובכך לזכות בטוב האמיתי לנצח נצחים.
אמצעי ההשגה – התורה, המצוות ותיקון המידות הן הדרך להתקרבות זו.
מסקנת הדברים היא שכל קיום העולם מכוון לתהליך התעלות ותיקון, שבו האדם מתגבר על החסרונות, מקרב את עצמו לה', ובכך משלים את עצמו ואת הבריאה כולה.
תכלית הבריאה ומעמדו של האדם בהנהגה האלוקית
הרקע לדיון
הדיון מתחיל בשאלה יסודית של תכלית הבריאה ותפקיד האדם בה. מדוע נברא העולם בדרך בה נברא, עם סדרי טבע, מציאות של טוב ורע, ותהליך היסטורי ארוך של התמודדות עם חסרונות ואתגרים?
עיקרון יסוד – מהי מטרת הבריאה?
הבורא יתברך הוא שלם בתכלית השלמות, אין בו חיסרון כלל, וכל פעולותיו נעשות בחכמה עליונה ולפי תכלית ברורה.אם הבורא הוא טוב מושלם, אז לשם מה הוא ברא את העולם?
הרמח"ל משיב על כך באמצעות העיקרון המרכזי "מחוק הטוב להיטיב".
כלומר, מכיוון שהבורא הוא תכלית הטוב, טבעו מחייב שהוא ירצה להיטיב לאחרים. אך כדי שההטבה תהיה שלמה, יש צורך שהמקבלים יקבלו אותה כתוצאה ממעשיהם ומזכותם, ולא כמתנת חינם, שכן קבלת טובה ללא מאמץ גורמת לבושה.
הרמח"ל מביא את המשל של חז"ל:"מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה", כלומר, מי שאוכל דבר שלא עמל עבורו – מתבייש להסתכל בעיני הנותן.
לפיכך, נברא האדם חסר, כדי שיוכל להשלים את עצמו דרך מאמץ ועבודה, ובכך יהיה ראוי להטבה השלמה.
מדוע העולם לא נברא שלם?
אם הבורא כל-יכול, מדוע לא ברא עולם מושלם מלכתחילה?
כאן מגיעים לעיקרון יסודי נוסף:
אילו נברא העולם כשלם מראש, לא היה לאדם שום צורך בעבודה ותיקון, ולכן לא הייתה אפשרות אמיתית לשכר ועונש.
השלמות איננה רק מצב סופי, אלא תהליך מתמשך של התעלות ותיקון, שבו האדם מתגבר על חסרונותיו ובכך נעשה שלם בעצמו.
לכן העולם נברא עם חסרון מובנה, כדי שהנבראים ישלימו אותו בכוח בחירתם החופשית ועבודתם.
חז"ל רמזו על כך במאמרם "שדי – שאמר לעולמו די". כלומר, הקב"ה לא ברא את הבריאה לפי כוחו האינסופי, אלא לפי מה שנחוץ לנבראים כדי להגיע לתכליתם.
הבנת היחוד האלוקי – מרכז הבריאה והנהגתה
מהו יחודו של הבורא?
הרמח"ל מסביר שהמעלה העליונה ביותר של הבורא, אשר מתגלה דרך הבריאה והנהגת העולם, היא יחודו המוחלט.
כאשר אנו אומרים שהבורא הוא "אחד", אין הכוונה רק שאין זולתו במציאות, אלא גם שאין לו שום שותף או מתחרה בשליטה על העולם.
העיקרון הזה כולל מספר יסודות:
הבורא הוא מחויב המציאות, ואין שום מציאות מלבדו.
אין שום כוח חיצוני עצמאי בעולם – כל המציאות היא תוצאה של רצונו בלבד.
גם הרע והייסורים אינם "כוחות עצמאיים", אלא חלק מהנהגתו הכללית.
כל פעולה בעולם מתרחשת לפי חוקי ההנהגה שקבע הקב"ה – ואין דבר המתרחש נגד רצונו.
הרמח"ל מציין שחלק גדול מהאנשים בעולם טעו בהבנת היחוד, ובכך הביאו לאמונות שגויות כגון:
האמונה שיש כוחות עצמאיים הפועלים בטבע.
האמונה שיש שני כוחות נפרדים, אחד של טוב ואחד של רע.
האמונה שהעולם פועל על פי המזל והטבע בלבד, ללא השגחה פרטית.
כל אלה הם סילופים של אמת היחוד, משום שהם מייחסים שליטה לכוחות שאינם אלוקיים.
לכן, כאשר אנו אומרים "אין עוד מלבדו", הכוונה איננה רק שאין בורא אחר, אלא שאין שום כוח עצמאי במציאות מלבדו.
מדוע קיים רע בעולם?
השאלה המרכזית:
אם הבורא הוא שלם וטוב מוחלט – מדוע ברא עולם מלא חסרונות ורוע?
הסבר יסודי:
הרע לא נברא לשם עצמו, אלא כחלק מתהליך של גילוי יחוד הבורא.
אילו הבורא היה מגלה רק את הטוב, היה ניתן לחשוב שאין לו יכולת להתמודד עם הרע.
דווקא על ידי כך שהוא מאפשר לרע להתקיים, ואחר כך משעבד אותו ומבטל אותו לחלוטין, מתגלה יחודו האמיתי.
כלומר:
הרע קיים כדי להראות שהבורא הוא השולט היחיד במציאות – ואין לו מתחרים.
לאורך הזמן, הרע ייעלם לחלוטין, והבריאה כולה תתוקן ותגיע לשלמותה.
לכן, התכלית של בריאת הרע היא שלילתו בסוף התהליך, כך שיתברר שאין שום כוח עצמאי חוץ מהבורא.
תהליך גילוי היחוד האלוקי
הרמח"ל מחלק את ההנהגה האלוקית לשני שלבים מרכזיים:
א. שלב ההסתר – תקופת הבחירה והעבודה
בזמן הזה, הבורא לא מתגלה באופן ברור, אלא נראה כאילו יש כוחות של טוב ורע הפועלים במקביל.
האדם מקבל בחירה חופשית, וכך יש משמעות למעשיו – הוא יכול לבחור בטוב ולתקן, או לבחור ברע ולהתרחק מהבורא.
זהו זמן הניסיון, שבו ניתנת לאדם האפשרות להוכיח את עצמו.
מאפיינים:
המציאות לא תמיד משקפת צדק מיידי – צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.
יש תקופות של גלות והסתר פנים, שבהן נדמה שהבורא אינו שולט.
ב. שלב הגילוי – זמן התיקון והגאולה
בזמן הזה, הבורא מתגלה בשלמותו, וכל הרע מתבטל.
הבחירה החופשית כפי שהיא כיום תתבטל, משום שהאמת תהיה גלויה לכולם.
כל הבריאה תגיע לתיקונה המלא, ותשוב לדבקות מוחלטת בבורא.
מאפיינים:
יצה"ר יוסר מן העולם.
כל הנבראים יכירו באחדות הבורא.
יתקיים "בלע המוות לנצח", ולא יהיה עוד רע.
סיכום: הנהגת הבורא במשפט מול שליטה מוחלטת
הרמח"ל מסביר כי הבורא מנהיג את העולם בשתי דרכים מקבילות:
א. הנהגת המשפט – שכר ועונש לפי מעשי האדם
כאן נדמה שהאדם משפיע על ההנהגה, שכן הקב"ה "משעבד" את רצונו למעשי האדם.
הרשעים נענשים, הצדיקים מתוגמלים.
ב. הנהגת השליטה – תיקון מוחלט של המציאות
הנהגה זו עומדת מעל השכר והעונש, והיא מבטיחה שהתהליך כולו יגיע לתכליתו.
בסופו של דבר, הבורא יבטל לחלוטין את הרע ויגלה את יחודו המוחלט.
המסקנה:
העולם מחולק לשני שלבים:
שלב הבחירה והתיקון – בו הרע והטוב קיימים יחד.
שלב התיקון הסופי – בו יתבטל הרע לחלוטין.
בסופו של דבר, הכל יוביל לתכלית אחת – גילוי יחודו המוחלט של הבורא בעולם.
מדוע הנהגת הממשלה אינה חלק משלמותו הפשוטה של הבורא?
השכל מסביר שהשלמות האמיתית של הבורא אינה ניתנת להשגה כלל, ולכן איננו יכולים לדבר עליה באופן ישיר.כאשר הבורא רצה להנהיג את הבריאה, הוא בחר לפעול בדרך המתאימה לנבראים, ולא לפי שלמותו הפשוטה.
כלומר:
הנהגת המשפט – ההנהגה המבוססת על גמול, שכר ועונש, שבה הצדיקים מקבלים טובה והרשעים מקבלים רעה, נובעת מהשפעה מצומצמת של טובו של הבורא, כדי להשאיר מקום לבחירה החופשית ולזמן ההסתר.
הנהגת הממשלה – זוהי הנהגה שבה הבורא מסובב את כל ההיסטוריה כך שבסופו של דבר השלמות תתגלה בכל הבריאה, למרות שנראה שהעולם פועל באופן של טוב ורע מעורבב.
השלמות האמיתית של הבורא אינה מחייבת את הנהגת הממשלה, שכן היה יכול לברוא את העולם מושלם מלכתחילה.אלא שהוא "כבש את רחמיו", כלומר, הגביל את שלמותו ויצר הנהגה שמאפשרת לבריאה להתחיל מחסרון ולנוע אל שלמותה בתהליך ארוך.
מדוע לא נותר העולם לעד בהנהגת המשפט בלבד?
אם העולם היה פועל אך ורק לפי הנהגת המשפט, כלומר שכר ועונש מדויקיים לכל פרט ופרט,
היה תמיד מצב שיש צדיקים ורשעים,
תמיד היו טובות ורעות מעורבות,
וכל פרט היה מתנהל לפי מעשיו בלבד, בלי שינוי מהותי במצב האנושות והבריאה כולה.
אולם, הקב"ה לא רצה להניח את העולם כך לנצח, ולכן הנהיג את הנהגת הממשלה, שמכוונת את העולם לתיקון השלם,שבו לא יישאר עוד מקום לרע בכלל, והבריאה כולה תגיע לשלמותה.
זהו ההבדל בין הנהגת המשפט לנהגת הממשלה:
הנהגת המשפט פועלת לפי מעשי האדם (שכר ועונש).
הנהגת הממשלה פועלת להשלמת התכלית של הבריאה, גם אם זה אומר שהקב"ה מתערב בהיסטוריה ומקדם תהליכים באופן נסתר, מעבר לשכר ועונש הישיר.
לכן, כרגע ההנהגה הגלויה היא הנהגת המשפט, שבה נראה שהעולם מתנהל לפי שכר ועונש,ואילו הנהגת הממשלה מוסתרת – היא אינה נראית לעין, אך פועלת מאחורי הקלעים כדי להוביל את הכל אל התיקון השלם.
הקשר בין שני סוגי ההנהגה
הרמח"ל מסביר שיש שני רבדים בתוך כל פעולה של הבורא:
הרובד הגלוי – השכר והעונש הנראים לעין (הנהגת המשפט).
הרובד הנסתר – הכוונה האלוקית האמיתית, שמובילה לתיקון הכללי (הנהגת הממשלה).
כלומר:
כל פעולה אלוקית שמתרחשת בעולם – בין אם היא טובה או רעה – בסופו של דבר מכוונת לתיקון השלם של הבריאה.
גם הייסורים והסבל של הצדיקים הם חלק מתהליך התיקון, ובסופו של דבר יובן כי כל הרע היה אמצעי להביא טוב גדול יותר.
זוהי ההנהגה העליונה של הקב"ה – שכל מה שהוא עושה, בין אם נראה טוב או רע, מוביל לטוב השלם.
העומק הבלתי נתפס של מעשי ה'
הרמח"ל מדגיש כי הנהגת הבורא היא נוראה בעומקה, ואין ביכולתנו להבינה בשלמות.הכתוב אומר:"מה גדלו מעשיך ה', מאוד עמקו מחשבותיך" (תהלים צב, ו).
כלומר:
אפילו הפעולות הפשוטות ביותר של הבורא מכילות חכמה אינסופית, ואנו רואים רק את החיצוניות שלהן, אך לא את משמעותן הפנימית והשלמה.
בעולם הזה אין לנו אפשרות להבין את כל ההנהגה האלוקית – אנו רואים רק את הצד הגלוי של המשפט, אך לא את הכוונה הנסתרת שמאחוריו.
לעתיד לבוא, כאשר תתגלה שלמות ההנהגה, יובן לכל שהכל היה לטובה, כפי שנאמר:"אז תפקחנה עיני עוורים" (ישעיהו לה, ה).
אז כולם יבינו כי כל מה שעשה ה' – היה חלק מתוכנית התיקון הכללית.
סיכום החלק הזה:
שלמות הבורא הפשוטה אינה ניתנת להשגה, ולכן כל מה שאנו משיגים ממנו הוא רק איך שהוא פועל ביחס לנבראים, לא לפי עצמו.
הוא יכול היה לברוא עולם מושלם, אך כבש את שלמותו, כדי לאפשר לנבראים לעבור תהליך של תיקון.
אם הייתה רק הנהגת המשפט (שכר ועונש), העולם היה נשאר תמיד בשותפות של טוב ורע, בלי תיקון מוחלט.
לכן הבורא הנהיג גם את הנהגת הממשלה – הנהגה נסתרת שמכוונת את העולם כולו לתיקון כללי, שבו הרע ייעלם.
כל מה שקורה בעולם – גם הטוב וגם הרע – מכוון בסופו של דבר לטוב השלם.
בעולם הזה איננו רואים את ההנהגה השלמה, ורק לעתיד לבוא יתגלה שהכל היה לטובה.
בירור עומק ההנהגה האלוקית
השלמות האלוקית הבלתי מושגת ומידת הנהגתו
(קטעים נ״א – נ״ג)
הנשמה ממשיכה את חקירתה, ומבקשת להבין יותר לעומק את משמעות הנהגת הבורא ואת פעולתה בעולם.עד כה נבנתה ההבנה שמידת ההנהגה האלוקית נובעת משתי מערכות יסודיות – הנהגת המשפט והנהגת השלמות.הנשמה תמהה, משום שהוסבר שהבורא יתברך מצד עצמו הוא בלתי מושג לחלוטין, ועם זאת מיוחסות לו מערכות הנהגה שונות.
מהות השלמות האלוקית הבלתי מושגת
הרמח"ל מסביר שהשלמות האלוקית היא למעלה מכל תפיסה, ולכן כל הנהגה שאנו מבינים היא רק התגלות רצונית של הבורא לפי ערך הבריאה.הבורא היה יכול, מתוך שלמותו, לברוא עולם מושלם לחלוטין מלכתחילה – כלומר, ללא חסרון וללא צורך בהשלמה כלשהי.
עם זאת, כבש הבורא את טובו ולא הנהיג את עולמו בצורה מושלמת כבר מההתחלה, אלא בחר להנהיג את העולם בצורה חסרה ולתת לברואים את האפשרות להשלים את עצמם בעבודתם.
"ואמנם, לא רצה על כל פנים להניח עולמו כך, שיהיה תמיד הולך וסוער בשותפות הטוב והרע, אלא מטעם טובו הגדול היה לשים הנהגה אחת ועצה עמוקה לסבב כל הדברים מתוך הטוב ורע עצמו אל התיקון השלם."
כלומר, מידת המשפט היא זו שמאפשרת לבני האדם לתקן את עצמם, בעוד שמידת השלמות מבטיחה שבסופו של דבר, גם אם האדם נכשל, הבריאה תגיע לתיקונה הבלתי נמנע.
המשמעות של מערכת כפולה זו בהנהגת העולם
למעשה, הבורא הנהיג את עולמו כך ששתי מערכות הנהגה יפעלו במקביל:
מערכת גלויה – הנהגת המשפט:
כאן הבורא פועל לפי חוקי שכר ועונש.
הצדיקים מקבלים טוב, והרשעים מקבלים רע.
נראה שהעולם מתנהל לפי הבחירה החופשית של האדם.
מערכת נסתרת – הנהגת השלמות:
זוהי הנהגה שאינה נראית לעין, ובה הבורא דואג לתיקון הסופי של הבריאה.
בסופו של דבר, גם אם בני האדם יפעלו ברע, המערכת הזו תוביל את המציאות לשלמות.
גם הייסורים והגלות, שנראים כרע, הם חלק מהתהליך שמוביל לטוב השלם.
הנשמה מבינה כעת כי הנהגת התיקון הכללי היא מחוק טובו של הבורא
הנשמה מקבלת ומבינה כעת שהנהגת התיקון הכללי היא מחוק טובו של הבורא, אולם היא מתבוננת ומדייקת – שהנהגה זו פועלת רק לפי ערך הנבראים, ולא לפי שלמותו של הבורא עצמו.
מהות השכר והעונש בהקשר להנהגת הבורא
(קטעים נ״ד – נ״ו)
כאן הרמח"ל מבאר יסוד נוסף:בכל מעשה אלוקי ניתן להבחין בשני רבדים – הגלוי והנסתר.
הרובד הגלוי – השכר והעונש המוחשיים
האדם רואה את התוצאה הישירה של מעשיו.
צדיקים רואים שכר (לפחות חלקי), רשעים רואים עונש.
עולם זה נראה כמנוהל לפי חוקי הטבע והמשפט.
הרובד הנסתר – ההנהגה האלוקית שמובילה לתיקון הכללי
כל דבר בעולם – אפילו העונשים והייסורים – הם חלק מתוכנית אלוקית כוללת שמובילה לגאולה.
גם כאשר יש חורבן וגלות – בסופו של דבר, התהליך הזה יביא לתוצאה טובה יותר.
זוהי הסיבה שבחכמת הבורא גם הרע עצמו מוביל לטוב.
הרמח"ל מבסס זאת על דברי הנביא:
"ישוב אפך ותנחמני" – לעתיד לבוא יתברר כי גם הזעם והעונשים היו לטובה, ויתברר כי הכל היה חלק מהנהגת השלמות.
העומק הרב של חכמת הבורא
הנהגת הבורא היא עמוקה לאין שיעור, ואף האדם החכם ביותר יכול להשיג ממנה רק חלק קטן מאוד.
"והקטן שבכל מעשיו יש בו כל כך מן החכמה הרבה והעמוקה, שאי אפשר לרדת לעמקה לעולם"
כיום, האדם מסוגל לראות רק את הרובד הגלוי, בעוד שהרובד הנסתר יתגלה רק לעתיד לבוא, כפי שנאמר:
"אז תפקחנה עיני עיוורים" – אז יתברר כיצד כל האירועים שהתרחשו נועדו להביא את העולם לתיקונו השלם.
הקיום של העולם תלוי לחלוטין ברצון הבורא
(קטעים נ״ז – נ״ח)
הרמח"ל מסביר כאן יסוד חשוב:המציאות כולה תלויה ברצון הבורא – היא אינה קיימת מעצמה, אלא מחזיקה מעמד רק מפני שהבורא ממשיך להחיות אותה בכל רגע ורגע.
"הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" – כלומר, העולם כולו תלוי בו, אבל הוא אינו תלוי בעולם כלל.
השלכות ההבנה הזו
העולם אינו קדמון, כפי שסברו הפילוסופים, אלא מחודש לחלוטין.
רק לאחר שהבורא רצה לברוא את העולם – הייתה לבריאה מקום.
ללא הרצון המתמיד של הבורא, העולם היה מתבטל לחלוטין.
תכלית האדם ועבודתו בעולם
(קטעים נ״ט – צ"ג)
מדוע נברא האדם גוף ונשמה?
אם תכלית האדם היא להיות רוחני ודבק בבורא, מדוע נברא האדם גוף ונשמה ולא רק נשמה?
הרמח"ל מסביר:
הגוף הוא כלי העבודה של הנשמה בעולם הזה.
הנשמה ניתנה בגוף כדי לזכך אותו ולהפוך אותו להיות כלי מתאים להידבק בבורא.
רק כאשר הנשמה עובדת את ה' מתוך התמודדות עם הגוף – היא יכולה לקבל את השכר השלם.
השלב הסופי – תחיית המתים והשלמות המוחלטת
לאחר שהנשמה תסיים את עבודתה בעולם, היא תזכך את הגוף באופן מוחלט.
בשלב זה הגוף עצמו יהפוך להיות רוחני וזך, והוא יהיה כלי מושלם לנשמה.
אז תושג המטרה הסופית – דבקות מוחלטת בבורא, בעולם מתוקן ונצחי.
סיכום כולל של העקרונות המרכזיים
תכלית הבריאה היא גילוי יחוד הבורא ותיקון העולם.
כדי שהתיקון יהיה שלם, נברא העולם עם אפשרות לרע, כדי שהוא עצמו יתבטל בתהליך ההיסטוריה.
שתי מערכות הנהגה פועלות במקביל:
הנהגת המשפט – שכר ועונש לפי הבחירה החופשית.
הנהגת השלמות – מובילה את הבריאה לתיקונה הסופי.
האדם נברא גוף ונשמה כדי לזכך את החומר ולתקנו.
השלב האחרון יהיה תחיית המתים, בו הגוף והנשמה יתחברו בשלמות נצחית.
המסקנה הסופית:
כל הנהגת העולם מובילה בהכרח אל גילוי יחוד הבורא ותיקון מוחלט של המציאות, שבו כל הרע יתבטל, והכל יחזור לדבקות שלמה בבורא.
השפעת הבורא והתהוות הרע בעולם
הגדרת השפע האלוקי
השפע האלוקי הוא כל מה שנמשך מהבורא לנבראים, אך הוא אינו נתפס מצד הבורא עצמו, אלא רק מצד תוצאתו בנבראים.
כאשר ההשפעה האלוקית מולידה חכמה, אנו קוראים לה השפעת חכמה.
כאשר היא מולידה גבורה, אנו קוראים לה השפעת גבורה.
כל סוג של בריאה חייב להיווצר מהשפעה מסוימת המותאמת לתכליתו.
זהו עקרון יסוד: ההשפעה מתגלה דרך הנבראים עצמם, ואין לנו תפיסה ישירה בדרך פעולתו של הבורא.
האם הטוב והרע הם שתי השפעות נפרדות?
הרע אינו תוצאה של השפעה אלוקית עצמאית, כיון שהקב"ה הוא מקור הטוב ואינו משפיע רע כלל.
הפסוק "עושה שלום ובורא רע" (ישעיהו מ"ה, ז) מדגיש שהקב"ה ברא את הרע, אך לא עשה אותו.
"בורא רע" כתוב, ולא "עושה רע", כי הרע אינו תוצאה של מעשה ישיר, אלא נברא כאפשרות קיום בעולם.
הדרך שבה הרע נוצר היא על ידי הסתרת פניו של הבורא.
כאשר הקב"ה משפיע טוב, המציאות מתמלאת אור ושפע.
כאשר הוא מסלק חלק מהשפע, נוצר מצב של חסרון, וזהו בעצם הרע.
ככל שהסתר הפנים גדול יותר – כך גוברת המציאות של הרע בעולם.
מכאן נובע שהרעה בעולם אינה נובעת מהשפעה של רוע מצד הבורא, אלא מחוסר שלמות בהשפעה האלוקית.
הקשר בין מציאות הרע למציאות החסרון
הרע אינו כוח עצמאי, אלא תוצאה של פגם בטוב.
כל מעלה שקיימת בטבע – כאשר היא פגומה, היא יוצרת מציאות של רע.
בריאות היא טובה, ולכן חולי הוא הרס הבריאות.
שפע הוא טוב, ולכן עוני הוא העדר השפע.
נמצא כי הרע אינו נוצר כהוויה עצמאית, אלא כתולדה של חיסרון בטוב.
השלכות מעשיות:
אם כן, הבריאה נוצרה בשני שלבים:
הקב"ה השפיע את הטוב ויצר מציאות טובה.
לאחר מכן, הוא הסיר חלק מהשפע, וכך נולד הרע.
כיצד נוצרו מציאות הרע והברואים החסרים?
הבריאה נוצרה בתהליך מורכב של השפעה ושל הסתר השפעה.
שלב ראשון – יצירת הטבע במקורו
הקב"ה השפיע מציאות של טוב, והוא זה שהעניק קיומיות, סדר, ותכלית לכל הנמצאים.
הטבע במקורו היה טוב גמור, וכולו קיבל שפע באופן מתוקן ומלא.
שלב שני – הסתרת חלק מהשפע ויצירת הרע
הקב"ה לא ביטל את ההשפעה לחלוטין, כי אז הבריאה הייתה מתבטלת לגמרי.
אך הוא הסיר חלק מתנאי השלמות, וכך נוצרו הפסדים, קלקולים וחסרונות במציאות.
כתוצאה מכך, חלק מהבריאה מתקיימת אך במצב חסר, והדבר מתבטא ברוע הקיים בעולם.
מדוע הקב"ה אפשר לרע להיכנס לעולם?
הרע לא נברא סתם, אלא בגבול מסוים.
ההבדל בין הבריאה הנוכחית לבין הבריאה העתידית
כיום, הבריאה היא חסרה, ולכן היא מועדת להפסד ולכליון.
בעתיד, כאשר תגיע לתיקונה השלם, היא תהיה בריאה שלמה ונצחית, ולכן לא יהיה בה ביטול כלל.
מדוע יש כוחות קיום לרע?
הקב"ה נתן לרע שליטה מסוימת, אך לא שליטה מוחלטת.
כל מציאות הרע היא זמנית, ותפקידה לשמש ככלי לתיקון העולם.
בסופו של דבר, כל תכלית הבריאה היא שהרע עצמו ייעלם והעולם יתוקן.
הרע כמערכת זמנית בתוך הבריאה
הרע אינו הכרחי, אלא הוא שלב חולף בעולם.
הקב"ה יצר את הרע רק כדי שיוכל להימחק לבסוף.
התהליך הזה הוא חלק מתוכנית גדולה יותר של גילוי יחודו.
מסקנה מרכזית:
הקב"ה אינו בורא רע באופן ישיר, אלא מאפשר לו להתקיים על ידי הסתרת השפע.
הרע אינו כוח עצמאי, אלא הוא הפסד של טוב קיים.
לרע יש שליטה זמנית בלבד, והוא נועד להיעלם בסוף התהליך האלוקי.
השלמות העתידית היא מצב שבו הטוב יהיה שלם, ולא יהיה עוד מקום לרע בעולם.
סיכום כללי של הקטעים
הרמח"ל מסביר כי הבריאה כולה נוצרה בתהליך כפול של השפעה והסרת השפעה:
בריאת המציאות בטוב גמור – הקב"ה השפיע שפע שלם ומתוקן.
יצירת מקום לרע על ידי הסתרת השפע – חלק מההשפעה הוסרה בכוונה, וכך נוצרו הפסדים וחסרונות.
הגבלת כוחו של הרע – הרע קיים במינון מדויק, והוא ניתן רק בתוך גבולות מסוימים.
עתיד העולם – ביטול הרע – בסוף התהליך האלוקי, הרע יתבטל לחלוטין, והעולם יחזור להיות שלם ומושלם.
השלכה על הבנת המציאות כיום
העולם שאנו רואים מורכב מטוב ורע, אך זהו שלב זמני בלבד.
המציאות נראית כאילו יש לרע קיום עצמאי, אך זו אשליה זמנית הנובעת מהסתר הפנים.
כאשר הקב"ה יחזור ויאיר את פניו, יתברר שהרע מעולם לא היה עצמאי, אלא רק היעדר טוב.
בסוף, כל הבריאה תחזור לטוב המושלם, ללא רע כלל.
סיכום קצר וחד משמעי
הקב"ה לא ברא רע ישירות, אלא יצר מערכת של הסתר פנים שדרכה הרע מתקיים זמנית.
הרע אינו מהות עצמאית, אלא פגם בטוב.
מטרתו של הרע היא להיות מבוטל בסוף התהליך.
הבריאה מתקיימת עם חסרונות זמניים, אך בעתיד תהיה שלמה לחלוטין.
העולם נברא כך שהרע עצמו ישמש כשלב בדרך לתיקון השלם, ואז ייעלם לחלוטין, ויישאר רק הטוב הנצחי.
מציאות האדם ותפקידו בבריאה
בניין מציאות האדם בחכמה עמוקה
מציאות האדם אינה מקרית, אלא בנויה בהתאם לחכמת הבורא ומתוך תכלית סדורה.
הקב"ה ברא ברואים רבים ומגוונים, החל ממלאכים עליונים ועד יצורים גשמיים נחותים.
לכל נברא יש תפקיד מוגדר בבריאה, ושום דבר אינו נברא לבטלה.
כל בריאת האדם מבוססת על עבודתו, שכן מטרתו היא לתקן את כל החסרונות שבבריאה ולעלות מדרגה אחר מדרגה עד שיגיע לדבקות מוחלטת בבורא.
מערכת הבריאה כמערכת מכוונת ומדויקת
הרמח"ל מדמה את מערכת הבריאה למנגנון מורכב של גלגלי שיניים, כמו אורלוגין (שעון מכני גדול).
כל נברא קשור לאחרים, ופועלו משפיע ומניע מערכות רבות נוספות.
האדם נמצא במרכז המערכת, וכל פעולותיו משפיעות לא רק עליו עצמו, אלא גם על העולמות העליונים.
למרות שמבחינה חיצונית נראה שהאדם הוא רק גוף גשמי, הרי שבתוכו פועלים מערכות רוחניות עמוקות ומורכבות מאוד, הכוללות את כל הכוחות העליונים.
הקשר בין מערכת הבריאה לבין גילוי יחוד ה'
כל המהלך ההיסטורי של הבריאה נועד לגלות את ייחודו של ה', והדבר נעשה דווקא דרך תהליך של הסתרה וגילוי:
תחילה הבורא מסתיר את עצמו, והאדם חי בעולם שמציג לכאורה כוחות מנוגדים של טוב ורע.
בהמשך מתגלה האמת, שכל המציאות – כולל הרע – נשלטת לחלוטין על ידי הבורא.
כאשר יושלם גילוי הייחוד, העולם יגיע לשלמותו הסופית, וכל הנבראים יתענגו מזיו השכינה לנצח נצחים.
שני שלבים בתהליך ההנהגה האלוקית
לפני גילוי הייחוד – תקופת העבודה והבחירה.
הרע קיים, והאדם יכול לפעול לטובה או לרעה.
ה' מסתיר את שליטתו, ונראה שיש כוחות נוספים בעולם.
בתקופה זו הקב"ה פועל באמצעות מסיבות מורכבות, כדי להוביל את העולם לגילוי ייחודו.
אחרי גילוי הייחוד – תקופת הגמול הנצחי.
כל המציאות מתוקנת, ואין עוד מציאות של רע.
הצדיקים נהנים מזיו השכינה, ועולים ממדרגה למדרגה לנצח.
מטרת הרע ומקומו במערכת הבריאה
הבנת תפקיד הרע בבריאה
הרע אינו קיים לשם עצמו, אלא הוא נברא כדי להיעלם.
מצד עצמו, הרע אינו אלא קלקול, חיסרון והשחתה.
אך בהסתכלות כוללת יותר, הוא משמש ככלי לתיקון, משום שדרכו האדם זוכה לבחירה חופשית ולזכות אמיתית בשכרו.
הרע אינו עומד לנצח, אלא תפקידו להיות מובס ולהתבטל בסופו של התהליך.
שלושה תפקידים חיוביים של הרע
הבלטת האור דרך החושך – רק כאשר יש חושך, ניתן לראות מהו אור אמיתי.
כך, כאשר הרע בעולם חזק, הטוב נהיה בהיר וברור יותר.
בירור ייחוד הבורא – הרע עצמו משמש להוכחת שליטתו הבלעדית של הקב"ה.
כאשר הרע יתבטל, יתברר כי מעולם לא היה לו כוח עצמאי.
אתגר לאדם להשגת שלמות – האדם נולד במציאות חסרה, והרע הוא הכוח הנותן לו הזדמנות להתגבר ולהתעלות.
כיצד הרע משמש לתועלת האדם?
הרע מאפשר לאדם לעמוד בנסיונות ולהוכיח אמונה אמיתית.
גם כאשר נראה שהצדיקים סובלים והרשעים מצליחים, האדם נדרש להאמין בהנהגת ה' ללא ספק.
על כך נאמר: "וצדיק באמונתו יחיה" – האמונה היא המבחן הגדול של האדם בעולם הזה.
השתלשלות הרע בעולם
הרע אינו אלא חיסרון של שלמות
הרע לא נברא בפני עצמו, אלא נולד מהסתרת פני ה'.
הקב"ה השפיע מציאות של טוב, אך לאחר מכן הגביל חלק מהשפע, וכך נוצרו חסרונות וקלקולים.
החסרון הזה יצר מרחב פעולה לכוחות של הרע, אך רק בגבול מסוים.
בשלב הסופי של התהליך, הרע יובס לחלוטין והעולם יתקן את כל החסרונות.
שני סוגי הרע בעולם
השפלות והפחיתות – הרע כמציאות נמוכה, כמו גוף האדם החומרי, החי מוגבל ושפל יחסית לרוח.
ההפסדים וההפסדות – הרע ככוח שלילי פעיל, שגורם נזק והשחתה.
שני סוגי הרע הללו מתבטאים במערכת הבריאה:
בעלי החיים הם יצורים פחותים שאינם בעלי שכל.
בני האדם הם ברואים עם יכולת בחירה, ולכן אצלם הרע יכול להתבטא גם כנפילה מוסרית.
רוחות טומאה ושדים הם כוחות שנבראו להיות ההפך הגמור מן הקדושה, אך גם הם בסופו של דבר יושמדו.
מצבו של האדם לפני ואחרי החטא
האדם נברא במצב ביניים
לפני חטא אדם הראשון, הוא היה מעוטר בקדושה עילאית, עד שמלאכי השרת חשבו שהוא יצור שמימי.
הוא היה קרוב לשלמות, אך עדיין לא היה במצבו הסופי.
לו היה עומד בניסיון, היה מתעלה ישירות אל שלמות נצחית ללא צורך במוות.
לאחר החטא, האדם איבד את מדרגתו הרוחנית וירד למצב של נפילה גופנית ושפלות חומרית.
שלושה שלבים במציאות האדם
לפני החטא – היה קרוב לשלמות, אך עדיין עם אפשרות לחטוא.
לאחר החטא – ירד למציאות של חולשה וחומריות, ובכך איבד זמנית את מדרגתו.
בעתיד לבוא – יחזור למדרגה העליונה, אך הפעם כשלמות קבועה ללא אפשרות נפילה.
תהליך תיקון העולם והאדם
תהליך השפעת ה' על הבריאה – הירידה והעלייה
הקב"ה יצר השפעה אלוקית טהורה במקור הבריאה.
בהמשך הוא הגבילה, וכך נוצרה מציאות חסרה.
לאחר שהתהליך הושלם, הקב"ה יחזור וישלים את הבריאה, כך שהמציאות תהיה שלמה ונצחית.
מדוע יש שלבים בהשפעה האלוקית?
הקב"ה רצה שתהיה אפשרות לרע, ולכן לא נתן לעולם שלמות מידית.
אך מטרתו הסופית היא כן להשלים את המציאות, ולכן השלבים כולם מובילים אל שלמות גמורה.
סיכום ומסקנה סופית
האדם הוא מרכז הבריאה, וכל הבריאה קשורה במעשיו.
הקב"ה יצר את הרע בגבול מסוים, אך הוא נועד להיות מובס ולבטל עצמו לבסוף.
תחילת הבריאה הייתה במצב טוב, אך היא הורדה לרמה חסרה כדי שהאדם יוכל להשלים אותה.
בתהליך ארוך, הרע יתבטל לחלוטין, והבריאה כולה תשוב להיות שלמה ונצחית.
התוצאה הסופית – גילוי ייחוד ה' בעולם, ביטול הרע, והבאת המציאות כולה אל תיקון גמור ונצחי.
תהליך תיקון העולם – הוצאת הרע והשלמת הבריאה
מהלך תיקון הבריאה – הפיכת הכוונה לטוב
תהליך תיקון העולם מתחיל בהפיכת הכוונה האלוקית מכוונת ההסתר והחסרון לכוונת תיקון ושלמות.
כאשר הקב"ה יצר את השפעתו הראשונה, היא נועדה להתבטל, משום שהכין את הבריאה כך שתתחיל ממדרגת חסרון, שבה יש קיום לטוב ולרע יחדיו.
לאחר מכן, כשהחל תהליך התיקון, הבורא חידש השפעה מתוקנת, שהכוונה בה הייתה להרחיק את הרע ולבסס את הטוב.
זהו הבסיס לתהליך הגאולה – השבת העולם למצב שלם ונצחי, שבו אין מקום לרע כלל.
הדרגתיות בתהליך ההשפעה והתיקון
הקב"ה סידר את ההשפעות השונות במדרגות, כאשר כל מדרגה היא שלב נוסף בתהליך תיקון הבריאה.
בכל שלב, נוצרה השפעה חדשה, שנועדה לקיים רק את הטוב ולדחות ממנו את הרע, אך לא לבטל אותו לגמרי.
הרע נמצא בתהליך השפלה הדרגתי, ולכן ככל שההשפעה האלוקית מתגלה יותר, כך הרע מצטמצם ומתמעט.
כאשר תושלם כל מערכת ההשפעות, הרע יוכחד לחלוטין והעולם יתוקן בשלמותו.
היחס בין קיום הטוב לקיום הרע
הטוב נבנה בהדרגה, והולך ומתעלה.
הרע אינו מתבטל מיד, אלא נחלש שלב אחר שלב, עד שהוא מגיע למצב השפל ביותר.
זהו הרעיון של "אמלאה החרבה" – ככל שהטוב מתגבר, כך הרע נדחק ומתמעט.
זהו עקרון היסוד בעבודת האדם – כל פעולה טובה מחלישה את כוח הרע, ובכך מקרבת את העולם לתיקונו.
קביעת מערכת המשפט האלוקי – קיום הרע כהכנה לביטולו
שני שלבים בהנהגת הרע
שלב ראשון – קיום זמני של הרע
הרע קיים לצורך תקופת העבודה, כדי לאפשר בחירה חופשית.
זהו שלב של ניסיון, שבו לאדם ניתנת אפשרות לפעול לטוב או לרע.
שלב שני – ביטול הרע והשלמת הבריאה
כאשר תהליך הבחירה מסתיים, הרע ייעלם לחלוטין.
הבריאה תתוקן, והאדם יחיה בעולם שאין בו עוד יצר הרע או אפשרות חטא.
המשפט האלוקי – כיצד נמדדת מציאות הרע?
הרמח"ל מבהיר כי המשפט אינו בשביל הקב"ה עצמו, אלא בשביל תהליך התיקון.
אין תועלת לה' בכך שאנשים עושים טוב או רע, שהרי הוא שלם ואינו נפגע ממעשיהם.
אך הקב"ה חידש מערכת הנהגה, שבה מעשי האדם יוצרים תוצאות אמיתיות בעולם.
לכן, ככל שהאדם מרבה בטוב, כך הוא מגביר את ההשפעה האלוקית, וככל שהוא חוטא, כך הוא מעכב את התהליך.
זהו המשפט האלוקי – החוקיות שבה המעשים בעולם משפיעים על תיקונו או עיכובו.
הנהגת השכר והעונש – שתי הנהגות נפרדות
שתי מערכות שכר ועונש
שכר ועונש בעולם הזה
נועדו לתקן את העולם ולכוון את האדם.
עונשים באים כדי ליישר את הדרך, ושכר ניתן כדי לחזק את הבחירה בטוב.
הם אינם מתארים את השכר הסופי, אלא את מערכת הניהול השוטפת של הבריאה.
השכר הסופי בעולם הבא
זהו השכר האמיתי, שבו אין עוד מקום לרע.
האדם זוכה לשלמות מוחלטת, והרע נעלם מן המציאות.
מדוע העונשים בעולם הזה באים בצורת ייסורים?
הרמח"ל מבאר יסוד חשוב:
העונשים אינם נקמה, אלא תהליך של זיכוך.
הקב"ה מעניש לא כדי להשמיד, אלא כדי לטהר ולתקן.
זו הסיבה שהעונש מגיע בהדרגה, כך שהאדם יכול להפיק ממנו תועלת ולשוב בתשובה.
תפקיד הייסורים בתהליך התיקון
אם האדם לא שב בתשובה, הקב"ה שולח ייסורים כדי לעורר אותו.
אם הוא עדיין לא שב, הייסורים מתגברים, עד שהוא מזדכך ומתנקה מכל הרע.
זהו השלב האחרון של התהליך, שבו האדם משלים את תיקונו, בין אם מרצון או מכורח.
תהליך הנהגת העולם – חמישה שלבים היסטוריים
העולם עובר תהליך מתמשך של גילוי ההנהגה האלוקית
הרמח"ל מחלק את ההיסטוריה לחמישה שלבים, שבהם מתגלה המשפט האלוקי בהדרגה:
תקופת "תוהו" (אלפיים שנה ראשונים)
הקב"ה מסתיר את עצמו לחלוטין, והרשעים שולטים.
העולם נמצא בכאוס, ללא חוקיות מוסרית ברורה.
הדוגמא המרכזית: דור המבול, שבו האנושות הידרדרה עד קצה הקצה, ללא שלטון הצדק האלוקי.
תקופת התהוות המשפט – ממתן תורה ועד חורבן הבית
הקב"ה מתחיל לגלות את הנהגת המשפט, דרך בחירת ישראל ומתן התורה.
יש התחלה של סדר ושלטון הצדק, אך הרע עדיין לא מוסר לחלוטין.
יש עונשים גלויים על חטאים, אך עדיין יש מקום לשלטון הרשע.
תקופת הגלות – שלב ההסתר הגדול ביותר
המשפט נעלם כמעט לחלוטין, והעולם נראה כאילו אין הנהגה מוסרית כלל.
הרשעים שולטים, והצדיקים נרדפים ללא מענה גלוי.
אך למעשה, הקב"ה עדיין מנהיג את העולם, רק באופן נסתר.
תקופה זו נועדה לברר את האמונה, כדי שהצדיקים יאמינו גם ללא הוכחות גלויות.
תקופת הגאולה – גילוי מחודש של המשפט
בהדרגה, ההנהגה האלוקית מתחילה להתגלות שוב.
הצדיקים זוכים לשכר גשמי ורוחני, והרשעים מתחילים להיענש בגלוי.
מתקרבים למצב שבו הרע יוכחד לחלוטין.
עולם הבא – תיקון מושלם, ביטול הרע לחלוטין
המשפט מסתיים, והעולם עובר למצב של שלמות מוחלטת.
אין יותר שכר ועונש, כי כל הבריאה נמצאת במצב של דבקות מוחלטת בבורא.
סיכום ומסקנה סופית
העולם נברא עם רע לצורך תיקון, אך הוא עתיד להיעלם.
תהליך הגאולה פועל בהדרגה, וכל שלב מקרב את המציאות לגילוי המשפט השלם.
השכר והעונש נועדו להדריך את האדם לתיקון, ולא לפעול כעונש לשמו.
לבסוף, כל ההיסטוריה תתכנס לנקודה אחת – גילוי מוחלט של הנהגת ה'.
היעלמות הרע תביא את הבריאה למצב שבו אין צורך יותר במאבק, והאדם יחיה בשלמות נצחית.
זהו תהליך תיקון העולם – חיבור מחדש בין הבריאה לבוראה, וביטול כל ההפרדות שנגרמו על ידי החסרון והרע.
תהליך תיקון העולם – היחס בין משפט לחסד
האם הנהגת העולם היא במשפט או בחסד?
הרמח"ל מציג שאלה יסודית:
אם העולם מנוהל בחסד גמור, מדוע קיים בו רע? הרי אם הכל חסד, היינו מצפים שכולם יהיו מאושרים ושלא תהיה מציאות של קושי וייסורים.
אם העולם מנוהל במשפט מוחלט, כיצד ניתן לומר שהמשפט נסתר? הרי כל הקלקולים שנמצאים בעולם נובעים מהמשפט עצמו, כלומר מהעובדה שה' נותן לאדם לפי מעשיו.
יישוב השאלה – הבחנה בין שתי דרכי הנהגת הרע בעולם
הרמח"ל מבאר כי ההסתר האלוקי יכול להתקיים בשתי צורות:
הסתר שבו הרע גובר והמשפט אינו מתערב לתקנו מיד
העולם מתמלא ברוע משום שאין גילוי של הצדק האלוקי המתקן את העיוותים.
הרשעים מצליחים, והצדיקים סובלים, אך אין מדובר בעונש על פי דין גלוי, אלא בתוצאה של הסתרת פני ה'.
הרע אינו מתוקן, אלא ממשיך להתגבר משום שאין התערבות מיידית של המשפט האלוקי.
הסתר שבו המשפט האלוקי פועל בהדרגה לתיקון העולם
המשפט קיים, אך הוא פועל בדרך נסתרת ומדודה.
הוא אינו מוחק מיד את הרע, אלא מתקן אותו שלב אחר שלב, באמצעות עונשים, ניסיונות וגלגולי הנהגה.
זוהי מערכת הנהגה מורכבת, שבה המשפט אינו מתגלה מיד בכל חומרתו, אך הוא פועל לאורך זמן להביא לתיקון הבריאה.
"כשאני אומר לך מידת המשפט – רצוני לומר המשפט הישר, המנקה העולם מן הרעות."
מסקנה:
כאשר המשפט מתגלה באופן מיידי, הרע נמחק לחלוטין ואין אפשרות לחטוא.
כאשר המשפט מוסתר, הרע מקבל זמן קיום, והוא מתפשט עד שהמשפט יחזור לפעול באופן מלא.
ההבדל בין משפט גלוי למשפט נסתר הוא הדרך שבה מתקנים את הרע – האם בצורה מיידית או בצורה הדרגתית.
הנהגת ה' הנסתרת – כיצד הרע משמש כתהליך תיקון
האם הקב"ה מואס בברואיו כאשר הוא מסתיר פניו?
הרמח"ל מדגיש עיקרון חשוב מאוד:
גם כאשר נראה שהקב"ה אינו משגיח, והוא מסתיר את הנהגתו – אין הכוונה שהוא עזב את הבריאה.
למעשה, בדיוק אז מתרחשים תיקונים גדולים שהם הכנה לגילוי ההנהגה המלאה בעתיד.
הסתר לטובה – דוגמת יעקב אבינו
כאשר יעקב אבינו היה בצער גדול על אובדן יוסף, הוא חשב שה' עזב אותו והרע לו.
אך למעשה, באותו זמן עצמו הקב"ה היה עסוק בהכנתו לגאולה, בכך שהכין את יוסף להיות שליט מצרים ולהביא הצלה לכל ישראל.
כפי שהקב"ה עצמו אמר:
"אני עוסק להמליך בנו במצרים, והוא אומר למה הרעותם לי."
"כל זמן הזדמן הטוב – אינו מזדמן אלא מתוך עומק עצה נסתרת."
מסקנה:
כל מצב של חושך וכאב הוא שלב הכרחי בתוך תהליך הכנת העולם לתיקונו.
גם כאשר הקב"ה מסתיר את פניו, הוא בעצם פועל ישירות לקראת המטרה הסופית של הבאת הגאולה לעולם.
חמשת מצבי הנהגת ה' בעולם
1. תקופת ההסתר המוחלט – האלפיים שנה הראשונים וגלות מצרים
בתקופה זו המשפט האלוקי נסתר לחלוטין, ואנשים אינם מסוגלים להכיר את ה' או לראות הנהגה ברורה בעולם.
אין תורה ואין מערכת חוקים אלוקית שמנחה את בני האדם.
האנושות חיה בחושך גמור, ואין בה גילוי משמעותי של הנהגת המשפט.
2. תקופת הגלות הנוכחית – משפט נסתר עם מעט גילוי
לאחר מתן תורה, עם ישראל מחזיק בידיעה ברורה של האמונה, אך הוא עדיין חי בגלות.
התורה קיימת, ולכן יש ידע ברור על ה', אך ההנהגה עדיין נסתרת חלקית.
זוהי תקופה שבה המשפט מתנהל בצורה חלקית, וניתן לרשעים כוח שלטון זמני.
3. תקופת הבית הראשון והשני – הנהגת המשפט עם אותות ומופתים
כאשר עם ישראל חי בארצו עם מקדש ונבואה, המשפט האלוקי נראה יותר לעין.
יש עונשים גלויים לציבור, והמוסר מתוקן בצורה מהירה יותר.
עם זאת, עדיין מדובר בגילוי חיצוני בלבד, ואין עדיין השגה מלאה של הייחוד האלוקי.
4. תקופת ימות המשיח – שלב הידע הברור
בימות המשיח כבר לא יהיה צורך באותות ומופתים, משום שכל בני האדם יכירו את ה' מתוך חכמה ודעת ברורה.
לא יהיה יותר צורך בהוכחות ניסיות, אלא עצם המציאות תהיה הוכחה מוחלטת של הנהגת ה' בעולם.
העולם יפעל לפי הכלל "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
5. תיקון העולם השלם – עולם שכולו טוב
לאחר התהליך כולו, המשפט יתבטל לגמרי, כי כבר לא יהיה צורך בו.
הרע ייעלם לחלוטין, והבריאה תתנהל לפי חוקי ההשפעה האלוקית הטהורה בלבד.
זהו השלב שבו העולם יפעל בהרמוניה מלאה עם הרצון האלוקי, והברואים יתעלו בצורה מתמדת ללא הגבלה.
השוואה בין תהליך גילוי ה' להתפתחות האדם
תהליך ההתגלות האלוקית דומה לתהליך ההתפתחות האנושית
הרמח"ל מצביע על הקבלה מעניינת בין התפתחותו של האדם לבין תהליך תיקון העולם:
העיבור – שלב ההסתר המוחלט
כמו עובר בבטן אמו שאינו מודע לכלום, כך היה העולם בתקופת ההסתר הראשוני.
הלידה – הופעת המשפט בעולם
כמו תינוק שנולד ורק מתחיל לרכוש הכרה, כך גם לאחר מתן תורה מתחיל העולם להיחשף למשפט האלוקי.
הילדות – שלב התיקון בהדרגה
כמו ילד שעדיין אינו בשל מבחינה שכלית, כך בתקופות מסוימות בהיסטוריה העולם לא רואה את התמונה השלמה.
ההתבגרות – ימות המשיח
כמו אדם שהשלים את שכלו ובגרותו, כך העולם יגיע לשלב הכרה מלאה של הבורא.
הזקנה – העולם הבא
כמו זקן שבא בימים ובחכמה, כך העולם יגיע לשלמותו המוחלטת.
מסקנה:
בדיוק כפי שהאדם מתפתח בהדרגה, כך גם העולם מתקדם שלב אחר שלב אל גילוי ההנהגה האלוקית השלמה.
סיכום ומסקנה סופית
הנהגת ה' פועלת הן במשפט והן בחסד, אך משפט גלוי אינו תמיד מידי, אלא מתגלה בהדרגה.
יש חמישה שלבים בהתגלות ההנהגה, מהסתר מוחלט ועד גילוי מושלם בעתיד לבוא.
המשפט האלוקי אינו עונש לשמו, אלא תהליך זיכוך שמכין את העולם לשלמות.
העולם מתקדם בדיוק כמו האדם – דרך שלבים הדרגתיים של צמיחה ותיקון.
בסופו של תהליך, הרע ייעלם, המשפט יושלם, והבריאה כולה תתנהל בהרמוניה נצחית עם הבורא.
זהו תהליך הגאולה השלם – חיבור הבריאה לבוראה, והשגת השלמות הנצחית שאין בה עוד רע.
סדרי ההנהגה האלוקית והמשמעות העמוקה של פעולותיו בעולם
הקב"ה נעלם מהשגת הנבראים, אך מנהיג אותם במידותיו
הרמח"ל חוזר ומדגיש כי אין לנו שום תפיסה אמיתית במהות הבורא.
הבורא נשגב לחלוטין ואין בו שום תכונה דומה לנבראים.
כל התארים שאנו מייחסים לו – רחמים, חסד, משפט וכו' – אינם אלא דרך שבה הוא פועל בעולמו, אך לא תכונות פנימיות בו עצמו.
אלו השפעות מחודשות, שנועדו לנהל את העולם בהתאם לצורכי הנבראים.
"כלל המידות האלה שחידש לפעולתו – הם הם מקורות כל הנעשה בכל זמן בנבראיו."
הנהגת ה' היא מערכת מסודרת של השפעות שונות
הנהגת הבורא אינה פעולה ישירה בלתי מסודרת, אלא בנויה בדרגות.
כל מידה אלוקית מחוברת לשאר המידות, ויוצרת מערכת של סיבה ותוצאה.
ההנהגה היא כמו מערכת גלגלי שיניים, שבה כל פעולה מובילה לתוצאה מדויקת במערכת הכללית.
"חידש האדון ב"ה מיני השפעות משוערות בערך וסדר והדרגה."
מסקנה:
הנהגת הבורא אינה אקראית – כל פרט במציאות משתלשל מתוך חוקיות אלוקית ברורה.
כל פעולה בעולם היא תוצאה של מהלך מדויק של תיקון הבריאה.
שלוש מערכות עיקריות של השפעות הנהגת ה'
הרמח"ל מחלק את ההשפעות האלוקיות לשלוש מערכות יסודיות:
1. מערכת השכר והעונש – בריאת הטוב והרע
זו הנהגה שמתנהלת לפי המשפט, שבה יש שכר על טוב ועונש על רע.
היא יוצרת את האיזון בין טוב לרע, ונותנת לאדם בחירה חופשית אמיתית.
בתוך מערכת זו, קיימת חלוקה לשלוש תת-מערכות:
השפעות של חסד – שבהן הקב"ה מטיב מעבר למה שהאדם ראוי לו.
השפעות של דין – שבהן הקב"ה נוהג במידת המשפט הקפדני, לפי מעשי האדם.
השפעות של רחמים – הנהגת ביניים, שבה יש התחשבות בתנאי האדם, אך עדיין ניתן שכר ועונש בהתאם למעשיו.
2. מערכת השלמות האלוקית – גילוי יחוד ה' בעולם
מערכת זו עומדת מעל השכר והעונש, והיא המובילה את המציאות כולה לשלמות.
גם אם האדם חוטא ומפריע לתהליך, הנהגת ה' תמשיך להוביל את המציאות לעבר שלמותה.
הרע משמש ככלי זמני, אך בסוף ייעלם לחלוטין ויותיר רק את הטוב הנצחי.
3. מערכת ההשפעות של החומר והרוח
יש השפעות של חומריות, היוצרות את העולם הגשמי והמוגבל.
יש השפעות של רוחניות, שמאירות את המציאות ויוצרות קדושה, השגה ודבקות בבורא.
המציאות נבנית מהרכבה בין שני סוגי ההשפעות הללו.
הרוחניות הולכת וגוברת עם הזמן, עד שהיא תשלוט באופן מוחלט לעתיד לבוא.
"כללו של דבר, חידש האדון ב"ה מיני השפעות משוערות בערך וסדר והדרגה, שמכללות כולם, תצא הנהגה שלמה – היא ההנהגה שהאדון ב"ה מנהג את עולמו מיום היבראו עד תכלית השלמתו."
כיצד מציאות הנבראים משתנה בהתאם להנהגה האלוקית?
העולם אינו מתקיים בכוח עצמו – אלא בהשפעה אלוקית מתמדת
כל הקיום של הנבראים נמשך מהבורא, ואם היה מסיר את השפעתו – הם היו נעלמים מיד.
ההבדל בין ההשפעות קובע את מצבו של הנברא – האם יהיה חומרי ושפל או רוחני ונעלה.
ההנהגה קובעת מי יהיה חזק ומי יהיה חלש, מי יהיה בעל השגה רוחנית גבוהה ומי יישאר בשפלות.
כנסת ישראל – מרכז הבריאה
ישראל הם העם שנברא כדי להוציא לפועל את ההנהגה האלוקית בעולם.
לפי מצבם הרוחני, כך העולם כולו מתקדם או מתעכב בתהליך הגאולה.
כשישראל קרובים לה' ומקיימים את מצוותיו, העולם מקבל השפעה טובה יותר.
אם ישראל חוטאים, הרע מתגבר, כי הם הגורם המרכזי שמפעיל את הנהגת העולם.
"האדם הוא עיקר הבריאה, ועיקר האדם – כנסת ישראל."
מסקנה:
הנהגת העולם תלויה במצב הרוחני של ישראל.
כשתיקון ישראל יושלם, גם הנהגת ה' תתגלה במלואה והעולם יגיע לשלמותו.
הקשר בין בחירה חופשית להשגחה אלוקית
האם האדם חופשי לחלוטין?
מצד אחד, האדם תלוי לחלוטין בבורא, והוא אינו יכול ליצור מציאות בעצמו.
מצד שני, הקב"ה נתן לו כוח לבחור בין טוב לרע.
הבחירה החופשית אינה מפרה את שליטת ה', כי גם אם האדם בוחר ברע – הנהגת ה' תמשיך להוביל את העולם לשלמותו.
מדוע יש לצדיקים כוח לתקן את הבריאה?
הצדיקים שותפים להנהגת ה', משום שדרכם הטוב מתגבר בעולם.
ככל שהצדיקים מרבים בטוב, כך הקב"ה מגביר את השפעתו בעולם ומקרב את התיקון.
הצדיקים מתקנים את העולם יחד עם ה', ולכן יש להם כוח עצום בהנהגת הבריאה.
"ותראי כמה כבוד חלק הבורא ית' לצדיקים, שחשבם לשותפים אליו – כי באמת חלק הניחו להם בתיקונו של עולם."
סיכום ומסקנות
1. הנהגת ה' היא מערכת מסודרת ומתואמת
כל פעולות ה' מתבצעות לפי סדר מדויק, שבו כל השפעה מחוברת להשפעה אחרת.
אין שום דבר מקרי, וכל מה שקורה בעולם נובע מסדרים מדויקים של השגחה והשפעה.
2. יש שלוש מערכות הנהגה מרכזיות
השפעת שכר ועונש – שבה האדם מקבל לפי מעשיו.
השפעת השלמות האלוקית – שמובילה את הבריאה לעבר תיקונה הסופי.
השפעת החומר והרוח – שקובעת את מצבו הרוחני והגשמי של העולם.
3. ישראל הם מרכז ההנהגה
כל הנהגת ה' תלויה במצבם הרוחני של ישראל.
כאשר ישראל עושים מעשים טובים, העולם מתוקן ומתעלה.
כאשר הם חוטאים, העולם משתבש ומתעכב בתיקונו.
4. הרע הוא זמני – והוא נועד להיעלם
הרע אינו כוח עצמאי, אלא הוא נברא כדי להיעלם.
כל תהליך ההיסטוריה מוביל לשלב שבו הרע יתבטל לחלוטין.
5. בסופו של דבר, הנהגת ה' תתגלה בשלמותה
העולם יגיע לשלב שבו אין יותר הסתר פנים, וכל הנבראים ידעו בבירור שה' מנהיג את הכל.
יהיה מצב של הרמוניה מוחלטת, שבו הבריאה תתקיים ללא רוע וללא חסרון.
זהו תהליך הגאולה השלם – החזרת הבריאה למצבה השלם, וגילוי ייחוד ה' בעולם כולו.
הבנת הנהגת ה' בעולם – שכר ועונש מול הנהגת היחוד
הגבול שבין ההבנה האנושית לבין רזי ההנהגה האלוקית
הרמח"ל מסביר שהאדם יכול להבין חלקים מסוימים מהנהגת ה', אך יש גבול להשגת השכל האנושי.
כל מה שנוגע לבירור האמונה ניתן לבני האדם להבנה מלאה.
לעומת זאת, יש דברים שהם מעבר להשגה, כמו סיבותיו העמוקות של הבורא עצמו.
הבורא לא השאיר שום דבר שיערער את האמונה, וכל מה שצריך ליישוב הדעת ניתן להשגה.
אולם, יש תחומים שאין לנו הבנה לגביהם, כמו הצד הפנימי של הנהגת ה' ודרכי הבחירה העליונה שלו.
"הבורא לא עשה דבר שישתבשו בו בני האדם באמונה."
שתי הנהגות מרכזיות בעולם – הנהגת השכר ועונש מול הנהגת היחוד
הרמח"ל מסביר שכדי לתקן את הבריאה, הקב"ה מנהיג אותה בשתי מערכות נפרדות:
הנהגת השכר והעונש – שבה האדם מקבל גמול על מעשיו, בין אם לטובה ובין אם לרעה.
הנהגת היחוד – שבה הקב"ה מוביל את הבריאה לתיקון מוחלט, גם אם הדבר כרוך בייסורים ועיכובים.
כיצד שתי ההנהגות פועלות במקביל?
במערכת השכר והעונש, הקב"ה מעניש את הרשעים ומשלם לצדיקים – באופן מידתי.
במערכת היחוד, יש תהליך ארוך של גילוי ההשגחה, שבמהלכו גם הצדיקים סובלים כדי לתקן את הבריאה בכללותה.
לכן, כאשר רואים צדיקים סובלים – אין זה משום שהם נענשים על עוונותיהם, אלא משום שהם חלק מתהליך רחב יותר של תיקון העולם!
מדוע הרע קיים – וכיצד הוא יתבטל בסוף?
הסיבה להימצאות הרע בעולם
הקב"ה לא ברא את הרע כמציאות עצמאית, אלא הכניס אותו כדי שהוא עצמו יהפוך לטוב.
תהליך זה דורש זמן – משום שהקב"ה נותן לרע להתגלות במלוא עוצמתו, כדי שלאחר מכן הוא יוכל להתבטל לחלוטין.
"הקב"ה מניח לרע להתגבר עד הגבול האחרון האפשרי – כדי שיתברר שליטת ה' כאשר יתגלה הטוב ויבטל אותו לחלוטין."
תקופת הסתר הפנים – תגבורת הרע
בתקופות שבהן הקב"ה מסתיר את פניו, הרע מתגבר.
בתקופות אלו, הצדיקים אינם מקבלים גמול מידי, ואף להפך – הרשעים משגשגים והעולם נראה מנוהל באופן מעוות.
עם זאת, בשלב מאוחר יותר, הקב"ה יחשוף את הנהגתו, וכל הצדיקים יקבלו את גמולם במלואו.
"שמחנו כימות עניתנו – כימות עינוינו, כך שנות טובנו." (תהילים צ')
שתי הנהגות שונות – הבחירה בין "משפט" ל"יחוד"
הרמח"ל מסביר שהקב"ה מנהיג את העולם בשני מסלולים שונים:
אם ההנהגה מתנהלת לפי השכר והעונש – אז הצדיקים יקבלו גמול מידי, והרשעים ייענשו מיד.
אם ההנהגה מתנהלת לפי גילוי הייחוד – אז הקב"ה נותן לרע שליטה זמנית, כדי שהטוב ינצח אותו בסוף.
"הדרך הזו היא דרך הנהגת היחוד – להכיר האור מתוך החושך, ולתקן את ההנהגה עצמה עד שלא יהיה עוד רע בעולם."
מדוע צדיקים סובלים בעולם הזה?
תשובה ראשונה – תהליך התיקון הכללי
אם השכר והעונש היו מתנהלים בעולם הזה בצורה מיידית, הבריאה לא הייתה מתוקנת – כי הרע היה נותר קיים.
כדי לתקן את הרע מהשורש, הצדיקים עוברים ייסורים, כדי להביא את העולם לתיקון שלם שבו הרע לא קיים כלל.
בסופו של דבר, הייסורים יהפכו לשכר גדול יותר – משום שהם מסייעים לתיקון העולם כולו.
תשובה שנייה – הדרך שבה הקב"ה מנהל את התיקון
הרמח"ל מסביר שני דרכים לתיקון הבריאה:
באמצעות ריבוי ההשפעה האלוקית – כלומר, הטוב מתגבר ומבטל את הרע.
באמצעות הסרת ההשפעה – כלומר, הקב"ה מסתיר את פניו לזמן מה, כדי להביא את העולם לתהליך זיכוך שיאפשר את הופעת הטוב השלם.
"יש עניינים שנתקנים בריבוי ההשפעה, ויש שנתקנים דווקא בהסתרת ההשפעה."
כאשר הקב"ה רוצה לגלות את אורו, הרע מתמעט בהדרגה.
כאשר הקב"ה מסתיר את אורו, הרע מתגבר, אבל רק כדי שבסוף תתברר שליטתו הבלעדית.
ההנהגה העליונה – "מזל" לעומת שכר ועונש
מהו "מזל" וכיצד הוא פועל?
המזל הוא הנהגה שמתקיימת ללא קשר למעשיו של האדם.
יש אנשים שנולדים עם הצלחה טבעית, ויש כאלה שסובלים ללא קשר למעשיהם.
הדבר נובע מכך שהקב"ה לא מנהיג את העולם רק לפי זכויותיו של כל אדם, אלא לפי מה שמתאים לתהליך התיקון הכללי של הבריאה.
"כדי להביא את העולם לתיקונו, יש אנשים שיקבלו ריבוי שפע, ויש שיקבלו מיעוט שפע – גם אם אינם ראויים לכך מצד עצמם."
שתי הנהגות שמתקיימות במקביל – שכר ועונש מול מזל
בדרך השכר והעונש – כל אדם מקבל בהתאם למעשיו, ללא תלות בשיקול אחר.
בדרך המזל – אנשים מקבלים לפי הצורך הכללי של הבריאה, ולא רק לפי מעשיהם.
"הקב"ה משתמש לפעמים בדרך השכר והעונש, ולפעמים בדרך המזל – בהתאם למה שטוב לעולם כולו."
מדוע העולם לא תמיד מתנהל לפי צדק ברור?
אם העולם היה מתנהל רק לפי שכר ועונש, הכל היה נראה ברור.
אך הקב"ה רוצה לנסות את האמונה, ולכן הוא מנהיג את העולם לעיתים בדרך של מזל, שבה לא ניתן לראות את הצדק מידית.
הדבר מביא לכך שהצדיקים סובלים והרשעים מצליחים – כדי לבדוק האם האדם ישמור אמונה גם כשהדברים אינם מובנים לו.
"וצדיק באמונתו יחיה" – האמונה היא המבחן הגדול בעולם של הנהגת המזל."
סיכום ומסקנות
יש שתי הנהגות מקבילות בעולם – שכר ועונש, והנהגת היחוד.
הרע ניתן לעולם רק כדי שהוא עצמו יתבטל בסוף – והוא קיים לזמן מוגבל בלבד.
הצדיקים סובלים לא בגלל עונש, אלא כדי לסייע לתיקון הבריאה.
יש שתי דרכים לתיקון העולם – ריבוי ההשפעה או הפחתת ההשפעה.
לעיתים הקב"ה מנהיג את העולם לפי "מזל" ולא לפי צדק ברור – כדי ליצור מבחן אמונה אמיתי.
בסוף כל ההיסטוריה, הבריאה כולה תחזור למצב מושלם, שבו לא יהיה יותר רע.
זהו הסוד של הנהגת ה' – הבאת הבריאה לשלמות, גם אם הדבר דורש זמנית ייסורים והסתר פנים.
מערכת הזמן והנהגת ה' בעולם
הזמן כמערכת מתחדשת ומכוונת אלוקית
הרמח"ל מציג עיקרון עמוק: הזמן אינו רק מימד של שינוי ותנועה, אלא הוא עצמו חלק מהנהגת ה' בעולם.
כל רגע בזמן הוא חלק מתהליך תיקון מתמשך, ולכן יש שינויים בין זמנים שונים.
כפי שנאמר:
"לכל זמן ועת לכל חפץ" (קהלת ג', א')
הזמן אינו משתנה רק בגלל מעשי האדם, אלא יש לו מהות עצמאית, שבה רגעים מסוימים נושאים איתם הנהגה מיוחדת.
השפעת הכוכבים והמזלות על מהלך הזמן
הרמח"ל מסביר שלכוכבים ולמזלות יש השפעה מתמדת על העולם, אך בשני רבדים שונים:
השפעה פרטית על כל נברא – לכל כוכב יש השפעה מיוחדת על בריאה מסוימת.
השפעה כללית של הזמן – כל כוכב שולט בתקופה מסוימת, ומשפיע באופן כללי על המציאות כולה.
מסקנה:
השליטה הפרטית – משפיעה ישירות על כל בריאה המקושרת לכוכב המסוים.
השליטה הכללית – אינה גורמת שינוי ישיר בכל נברא, אלא משפיעה על כל העולם יחדיו.
המשמעות הרוחנית של מחזוריות הזמן
כשם שלכוכבים ולמזלות יש מחזוריות, כך יש מחזוריות בהשפעה האלוקית על העולם.
יש תקופות של חסד ויש תקופות של דין, תקופות של הארה ויש תקופות של חושך.
זו הסיבה לקדושת הזמנים – כל חג, שבת או מועד מתקשר להשפעה אלוקית מסוימת.
"בכל יום שולט בהנהגה מין ממיני ההשפעות – והיא שליטה כללית על כל הבריאה."
הבנת מהות הנבואה ודרכי פעולתה
הנבואה כהשגת הנהגת ה' בעולם
הרמח"ל מסביר שהנבואה היא השגה עליונה, שבה הנביא רואה את מהלך ההנהגה האלוקית בעולם.
הנביא אינו משיג את עצמות הבורא, אלא את פעולותיו והשפעותיו.
הוא רואה כיצד הקב"ה מנהיג בצדק, בחסד, ברחמים, בדין, ובכל שאר המידות האלוקיות.
לכן הנביאים רואים לא רק את ההווה, אלא גם את העתיד, כי הם משיגים כיצד הקב"ה מסובב את האירועים.
הנבואה היא ראייה בדרך דמיון ומשל
הנביאים לא רואים את המציאות האלוקית ישירות, אלא דרך משלים ודימויים.
כפי שנאמר:
"וביד הנביאים אדמה" (הושע י"ב, י"א)
הנבואה דומה לחלום, שבו האדם רואה דימויים סמליים, ולא את הדברים עצמם.
שני סוגי הדימויים בנבואה
דימוי של מידות ה' – הנביא רואה את הקב"ה כמלך, כשופט, כמטיב או כלבוש של מידת הדין או הרחמים.
דימוי של פעולות ה' – הנביא רואה סמלים שמבטאים אירועים מסוימים, כמו מקל שקד (ירמיה), סולם יעקב, מגילת יחזקאל וכו'.
"כל הדימויים הנבואיים אינם אלא דרכים שבהם הנביא מבין את הנהגת ה' בעולם."
מה ההבדל בין נבואת משה לשאר הנביאים?
משה רבנו ראה את הדימויים באופן ברור ומדויק – כאדם הרואה דרך זכוכית שקופה.
שאר הנביאים ראו דרך זכוכית כהה, ולכן הבינו רק חלק מהמסר האלוקי.
לכן נאמר:
"במראה ולא בחידות" (במדבר י"ב, ח') – רק אצל משה רבנו.
השגת הנבואה – ראייה עליונה שאינה מוגבלת לחושים
מדוע הנביאים רואים דימויים נבואיים ולא מסרים ישירים?
הרמח"ל מסביר שלדימויים אלו יש משמעות עמוקה:
העולם נבנה כך שהמציאות הגשמית מבטאת את ההנהגה העליונה.
האדם, בעלי החיים, הטבע – כולם דוגמאות להשפעות העליונות.
לכן הנבואה תמיד מוצגת דרך צורות גשמיות, כי זהו הכלי שבו הנבראים יכולים להבין את ההנהגה האלוקית.
החוקים הרוחניים שביסוד המציאות
כל צורה בעולם משקפת חוק רוחני עליון.
לדוגמה:
עין – מסמלת השגחה.
יד – מסמלת כוח שליטה והשפעה.
כיסא – מסמל מלכות ודין.
אור – מסמל חכמה והשגה.
"כל דימוי בנבואה רומז להשפעה אלוקית מסוימת."
היחס בין אסטרולוגיה, זמן והשפעת השמים
כיצד המערכת העליונה משפיעה על המציאות התחתונה?
הרמח"ל מסביר שהקב"ה יצר שתי מערכות מקבילות של השפעה:
השפעה פרטית – לכל דבר יש מקור השפעה משלו.
השפעה כללית – יש שלבים כלליים בזמן שמשנים את ההשפעות בעולם.
קדושת הזמנים והשפעתם על הבריאה
כמו שלכוכבים יש מחזוריות קבועה, כך גם ההשפעות הרוחניות פועלות בצורה מחזורית.
לכן יש זמנים של דין (תשעה באב), זמנים של חסד (פסח), וזמנים של רחמים (יום הכיפורים).
"לכן יש ימים מקודשים – כי הם מבטאים השפעות מיוחדות של הנהגת ה'."
מהו סוד הבריאה – כיצד נברא היש מן האין?
האם ניתן להבין את דרך פעולתו של ה'?
אין אפשרות להבין כיצד פועל ה' – אלא רק את סדר פעולותיו.
איננו יכולים לתפוס כיצד היש נוצר מן האין, אך אנו יכולים להבין את התהליך שבו הבריאה השתלשלה בהדרגה.
סדר התהוות הבריאה
בראשית היה רצון הבורא לברוא את העולם.
הקב"ה חידש מיני השפעות – שכל אחת מהן קרבה את הבריאה שלב נוסף לקיומה המלא.
ההשפעה הפחותה ביותר היא זו שיצרה את המציאות הגשמית.
כל המציאות מתקיימת רק מתוך קשר מתמיד לבורא – אם הקב"ה היה מסיר את השפעתו, היא הייתה נעלמת מיד.
"הבריאה אינה קיימת מעצמה, אלא רק מכוח השפעתו המתמדת של הבורא."
סיכום ומסקנות
1. הזמן עצמו הוא חלק מהנהגת ה' בעולם
יש מחזוריות בהשפעה הרוחנית על העולם, ולכן יש ימים קדושים ותקופות שונות.
הזמן אינו רק תוצאה של מעשי האדם, אלא הוא עצמו חלק מתוכנית התיקון האלוקית.
2. הנבואה אינה ידיעה ישירה של ה', אלא השגת הנהגתו
הנביאים אינם רואים את ה' עצמו, אלא את מידותיו והשפעותיו בעולם.
כל נבואה מוצגת באמצעות דימויים, כי העולם עצמו הוא השתקפות של ההנהגה העליונה.
3. הבריאה נוצרה בשלבים – היש מן האין
איננו מבינים כיצד ה' יוצר יש מאין, אך אנו מבינים שהבריאה היא תוצאה של סדר פעולות אלוקיות.
המציאות מתקיימת רק משום שהקב"ה מחיה אותה כל רגע.
זהו הסוד של הנהגת ה' – חיבור מוחלט בין הבריאה לבוראה, והובלת העולם לשלמותו הסופית.
Comments