סיכום לספר עץ חיים מבוסס על כתבי הרמח"ל זצוק"ל

הקדמה

נושאים בסיסים הכוללים את כל דברי הספר עץ החיים. לימוד זה מועיל במיוחד ללומדים המבקשים לשנן לעצמם את חכמת האמת בדרך תמציתית וממוקדת.

אדם קדמון

בטרם נברא העולם, היה הקב"ה ושמו אחד. הוא רצה לברוא את הבריות ולשם כך צמצם את אורו, כדי לאפשר להם מקום, שכן אין דבר שאין לו מקום. כך נמצא שהמקום שווה לכולם, כאשר אין-סוף ברוך הוא מקיף את הכול מכל צדדיו. קו אור יוצא ממנו, חודר פנימה ויוצר את כל המדרגות.

ישנן עשר מדרגות, שמידתן היא שאין להן סוף. עשר עגולים נבראו, ולצידם יושר פנימי במרכזם. דרכם מתגלות מידותיו של הקב"ה, דרכן הוא מנהיג את הבריות במשפט, מעניש ומשלם שכר, הופך רעה לטובה ומכוון את בריותיו לרצונו. כמו שנאמר: "אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים". כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא נברא אלא לכבודו, כפי שנאמר: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו", וכמו שנאמר: "ה' ימלוך לעולם ועד".

עשר ספירות

הספירות נחלקות לפנימיות וחיצוניות, ודמותן דומה למראה אדם. הראשונה שבהן היא אדם קדמון, אשר ממנו נגבלו בפנים, ודרכו יוצאים לחוץ ארבעת החושים, שהם: ראיה, שמיעה, ריח ודיבור.

ארבע אותיות שם הוי"ה

השם הקדוש הוי"ה מורכב מארבע אותיות, והוא מתפרט לארבעה מילויים: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. הם גם מיוצגים בארבעה חלקים: טעמים, נקודות, תגין ואותיות, כאשר כל חלק כלול בחברו.

ע"ב שוכן בגלגולת, וענפיו נעלמים ויוצאים מן השערות שבראש.
ס"ג יוצא מן האוזניים ומטה, והוא מתחלק לשלושה סוגי טעמים: עליונים, אמצעיים ותחתונים. העליונים נמצאים באוזניים, האמצעיים באף, והתחתונים בפה.
העליונים יוצאים מהאוזניים – עשר מדרגות לימין, ועשר לשמאל – חלקם פנימיים וחלקם מקיפים. אלו כלולים באות ה', שצורתה מורכבת מאותיות ד' ו-ו', והם יורדים עד לשיבולת הזקן.
האמצעיים יוצאים מן האף – עשרה לימין ועשרה לשמאל, פנימיים ומקיפים. כך מתקרבים זה לזה ומתגלה בהם אות ו', הכוללת שש אותיות אל"ף, היורדות עד אזור החזה.
התחתונים יוצאים מן הפה – עשר ספירות פנימיות ועשר מקיפות, וכאן מתגלה אות ד' שבאות ה' בארבעה אלפין, המסתעפים לשני זוגות יו"דים.

תהליך יצירת הכלים

בתהליך הבריאה, יצאה תחילה המלכות, ולאחריה יצא זעיר אנפין, וכך הלאה. הכוח שבכלים נבלע בתוכם. הראשון שבהם – כתר – חזר פנימה תחילה, ולאחריו כולם.הניצוצות שנפלו מהכאת האור החוזר יצרו את הכלים, והם החלו כבחינת נפש בלבד. ביציאתם הרוויחו זה מזה, וכך גם בחזרתם, כל אחד בהתאם למדרגתו עד שהגיעו לשלב של מקיף ב'.

במהלך התהליך, נשאר כתר בפיו של אדם קדמון, בעוד שהתשע הספירות האחרות יצאו. כך נוצר מצב שבו מלכות נותרה ככלי ללא אור. כל הכלים הם למעשה כלי אחד, אך בתוכו יש עשרה אורות – וזהו מושג ה"עקודים".

שבירת הכלים – התהליך והתוצאות

בשלב הראשון, כאשר עמדו הנקודות לצאת, אסף ספירת כתר את מדרגות ס"ג, מ"ה וב"ן שלו, ועלו יחד למעלה מן הטבור. שם הוקם מסך שהתחיל מהחזה, התפשט והשפיע מלפנים ולאחר מכן המשיך מלאחריו עד הטבור.

מן הב"ן יצאו דרך עיני הפרצוף עשר ספירות – עשר מימין ועשר משמאל – וירדו מטה, מתחת לטבור. הן קיבלו הארה מהעליון: הספירות כתר, חכמה ובינה קיבלו אור דרך אח"פ (אוזן, חוטם, פה) בזרימת אור שהגיעה דרך שבולת הזקן, ואילו שאר הספירות קיבלו אור דרך העור, מתחת לשבולת הזקן.

באופן פנימי, התפשט אור נוסף מן הטבור והיסוד, והתפצל לשלוש מדרגות: כתר, חכמה ובינה בצד אחד, ושאר האורות התחלקו מטה עד לאצבעות הרגליים. כך יצא שהשלוש הראשונות מתוקנות זו כנגד זו, ואילו השאר הוצבו זה מתחת לזה.

סדר השבירה

בהתחלה יצאו עשרה כלים, ואחריהם ירדו האורות. כאשר ירדו האורות לכתר, חכמה ובינה – הם התקבלו בהם. אך כאשר ירדו אל שבע הספירות התחתונות (ז"ת) – הכלים לא הצליחו להחזיק באור, ולכן נשברו ונפלו מטה, בעוד שהאורות עצמם חזרו אל מקומם העליון. על כך נאמר: "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וגו’."

השש ספירות התחתונות (ז"ת) התפרקו ונפלו, ומהם נבנו ששת הפרצופים שמהם יצאו ארבעת העולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. מסופם של אלו יצא גם היסוד לרע, ככתוב: "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע." ההארות שהתפשטו בנפילה זו היו פרודות ולא מחוברות, כפי שנאמר: "ונרגן מפריד אלוף." עם זאת, הסדר האמיתי יוחזר בעתיד, והאחדות תחזור לשלמות, ככתוב: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד."

בתחילה, כל החלקים היו שווים במעמדם, אך כאשר הגיע האור – הכלים לא הצליחו לקבלו, ולכן נשברו ונפלו. האור שנברא ביום הראשון נגנז, והאור הטוב שבהם ירד לעולם הבריאה, לאחריו אור אחר ירד לעולם היצירה, ואחריו – לעולם העשיה. כאשר חזרו הכלים ונתקנו, העולם הפך ממבנה של שלוש מדרגות לארבע, וכתוצאה מכך עולם העשייה הועמד כנמוך ביותר. מכאן, שבקצה עולם העשייה התהווה מקור הרע, ככתוב: "קטן נתתיך בגויים, בזוי אתה מאוד."

מי הם שנפלו?

הספירות התחתונות (ז"ת) ואחורי חכמה ובינה. שבע התחתונות נפלו אל בריאה, יצירה ועשיה, בעוד שאחורי חכמה ובינה ירדו רק למקום זעיר אנפין (זו"ן) שבאצילות. אחורי חכמה נותרו מלפנים, ואחורי בינה נסוגו לאחוריהם. שבע התחתונות נשברו, אך אחורי חכמה ובינה לא נשברו אלא רק ירדו למטה. יחד עמהם נפגמו גם נה"י (נצח, הוד, יסוד) של כתר.

סדר הנפילה של הכלים

דעת – קיבל שבע אורות, אך לא הצליח להחזיקם, ולכן נשבר. כליו נפלו לדעת דבריאה, ואורו עלה למלכות דאצילות.
חסד – קיבל שישה אורות ורושם נוסף, אך נשבר. כליו נפלו לבינה דבריאה, ואורו עלה ליסוד דאצילות.
גבורה – נשברה, כליה נפלו לחכמה דבריאה, ואורה עלה לנצח הוד דאצילות.
תפארת – נשברה, כליה נפלו לכתר דבריאה, ואורה נותר במקומו, אך כפול.
נצח והוד – נשברו, כליהם נפלו לתפארת דבריאה, ואורם עלה לבינה דאצילות.
יסוד – נשבר, כלי שלו נפל לגבורה דבריאה, ואורו עלה לכתר דאצילות.
מלכות – נשברה, כליה נפלו לחסד דבריאה, ואורה עלה לכתר דאצילות.

כתוצאה מכך, שבע הספירות התחתונות נשברו, ודרכן התהוו שלושה עולמות: בריאה, יצירה ועשיה.

ירידת אחורי חכמה ובינה

הירידה של אחורי חכמה ובינה התרחשה בהתאם לשבירת הז"ת. בהתחלה, חכמה ובינה עמדו פנים אל פנים, אך כאשר נשבר דעת, החלקים של חסד וגבורה שבהם ירדו אל הגוף, ולכן הפסיקו חכמה ובינה להביט זה בזה.

כאשר נשבר חסד – אחורי אבא ירדו עד היסוד, והפנה אבא את אחוריו כלפי אמא.
כאשר נשברה גבורה – אחורי אמא ירדו עד היסוד, ואז חזרו אבא ואמא זה כנגד זה.
כאשר נשבר חלק מהתפארת – ירדו אחורי היסודות של אבא ואמא.
כאשר נשברה שארית התפארת – ירדו אחורי ישסו"ת.
כאשר נשבר נצח והוד – ירדו אחורי ישסו"ת עד היסוד.
כאשר נשבר היסוד – ירדו אחורי היסודות.
כאשר נשברה המלכות – ירדו אחורי העטרות, ואז הושלם הפגם של נה"י דכתר.

עליית הרפ"ח ניצוצין ותיקון אחרית הימים

עם נפילת המלכים, ירדו רפ"ח ניצוצין שנפלו יחד עם הכלים כדי לקיימם. כל מה שירד בשבירת הכלים, חייב לעלות בחזרה בתהליך התיקון. בסופו של דבר, מובטח כי המציאות תגיע לתיקונה השלם, כפי שנאמר:

"והיה אור הלבנה כאור החמה."
"ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא רפואה שאין אחריה מכה."
"ומשתי את עון הארץ ביום אחד."
"והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד."
תיקון העולמות – פירוט הבריאה והתיקון

יציאת מ"ה ותיקון הכלים השבורים

לאחר שבירת הכלים, יצא מ"ה מן המצח ועסק בבירור ותיקון השברים של הכלים השבורים, מתוכם בנה חמישה פרצופים עיקריים ומעליהם עתיק. בנוסף, מאחוריהם של אבא ואמא (או"א) נוצרו יעקב ולאה.

פירוט תיקון הכלים לפי פרצופים:

עתיק יומין – נבנה מ:
- כתר דמ"ה
- חצי כתר דב"ן
- מהשאר הראוי לו לעתיק – כלומר, החלקים הנותרים שנמצאו מתאימים באופן מהותי להשלמת המבנה של עתיק.
אריך אנפין (א"א) – נבנה מ:
- חכמה דמ"ה
- חצי כתר דב"ן
- מהשאר הראוי לו לא"א – חלקים שלא התאימו לעתיק, אך קשורים לבניית אריך אנפין.
אבא ואמא (או"א) – נבנו מ:
- בינה דמ"ה
- חכמה ובינה דב"ן
- מהשאר הראוי להם – כלומר, החלקים שנותרו לאחר הקצאת כתר וחכמה לשני הפרצופים העליונים, ומתאימים לתיקון אבא ואמא.
זעיר אנפין (ז"א) – נבנה מ:
- ו"ק דמ"ה
- ו"ק דב"ן
- מהשאר הראוי לו – אותם חלקים של שברי הכלים שנפלו למטה והתאימו לבניית זעיר אנפין.
נוקבא (מלכות) – נבנתה מ:
- מלכות דמ"ה
- מלכות דב"ן
- מהשאר הראוי לה – החלקים הנותרים שהתאימו למלכות ונפלו למטה.

תהליך תיקון הפרצופים

תיקון הפרצופים נעשה דרך חיבור של זכר ונקבה, ובשלבים מוגדרים:

זיווג – הנוקבא מעלה מ"ן (התעוררות לתיקון הכלים השבורים), ואז יורדים כנגדה אורות של מ"ה שמתקנים אותה.
עיבור – כשהאור נכנס לתוך הכלים של הנוקבא, זו תקופת ההתעברות.
לידה – לאחר שהתהליך הפנימי מושלם, האור יוצא למקומו, וזהו שלב הלידה.
גדלות – התחתון עולה ומתמלא באור עד שמגיע לתיקונו השלם.

עליית המלכים לתיקון

תהליך העלייה של העולמות השבורים נמשך 40 יום, ומתרחש בהדרגה לפי הסדר הבא:

10 ימים – חסד ונצח עולים אל נצח דאצילות.
10 ימים – דעת ותפארת עולים אל יסוד דאצילות.
10 ימים – גבורה והוד עולים אל הוד דאצילות.
10 ימים – יסוד ומלכות עולים למקומם.

תיקון עתיק יומין

מ"ה של עתיק נמצא מלפניו, וב"ן של עתיק נמצא מאחוריו.
פניו של עתיק כולם פנים, כלומר, אין בו אחוריים.
זיווגו העליון מתקן אותו, והוא בתורו מתקן את אריך אנפין.

תיקון אריך אנפין

הזכר (מ"ה) מימין, הנקבה (ב"ן) משמאל.
אריך אנפין נתקן דרך זיווגו של עתיק.
מכוח זיווגו, נבנים אבא ואמא.

תיקון אבא ואמא

אבא הוא זכר, ואמא היא נקבה.
מזיווגם יוצא זעיר אנפין ונוקבא.
יסודו של עתיק מסתיים בחזה של אריך אנפין, ומשם מתגלים חסדים וגבורות.

סדר גילוי החסדים והגבורות:

בתחילה, הגבורות יוצאות ראשונות ולוחצות את היסוד, ולכן הן מתפשטות לכל רוח.
לאחר מכן, החסדים דוחקים את הגבורות שמאלה ומטה, ומתקנים אותן.
החסדים מתפצלים לשניים – חצי מהם מתגלים וחצי מהם מכוסים.
מתוך החסדים יוצאים אבא וישראל סבא לימין, ומתוך הגבורות יוצאים אמא ותבונה לשמאל.
אמא ותבונה עומדות זו על גבי זו, בניגוד לאבא וישראל סבא, שנמצאים במקביל.

תיקון ישסו"ת (ישראל סבא ותבונה)

מלכותם של אבא ואמא הפכה לפרצוף עצמאי.
חצי תפארת ונה"י שלהם התלבשו במוחין של ישסו"ת.
כתוצאה מכך, או"א משתלמים מחדש ונמצאים כעת בחזה של אריך אנפין, בעוד שישסו"ת בטבורו.

המוחין של זעיר אנפין

מתקבלים מאבא ואמא, ומתלבשים בתוך הכלים של ז"א.
מלכות של עליון הופכת לפנימיות של תחתון, ולכן:
- מלכות או"א מתלבשת בז"א.
- נה"י של או"א נכנסים בז"א ויוצרים את "צלם" שלו.
- נה"י מתחלקים ל-9 פרקים שנכנסים ב-9 איבריו של ז"א.
- מעליהם נמצאים ז’ מקיפים חיצוניים.

תיקון נוקבא דזעיר אנפין

הנוקבא היא השביעית מתוך שש הספירות של ז"א.
עולה יחד איתו בשלבים של עיבור, יניקה וגדלות.
בתחילה היא דבוקה מאחוריו, אך בהמשך ננסרת ממנו ונעשית ישות עצמאית.
מתקנת עצמה דרך כ"ב אותיות, המחולקות לשני חלקים:
- כ"ב אותיות שנלקחות מז"א.
- כ"ב אותיות נוספות שמגיעות מאמא.
- יחד עם מנצפ"ך, שהן אותיות הגבורות, נוצרת מערכת תיקון מלאה.

סדר התפשטות העולמות – אצילות, בריאה, יצירה ועשיה

העולמות התחתונים משתלשלים דרך עשר הספירות של כל מדרגה עליונה, באופן הבא:

אצילות – עולם שלם ומתקן.
בריאה – עולם ההיפרדות, שבו מתחילים הנפרדים (נשמות הצדיקים).
יצירה – עולם המלאכים.
עשיה – העולם הגשמי.

קשר בין העולמות לשם הוי"ה (י-ה-ו-ה)

י' – באצילות, שבו כל מדרגותיו מסודרות בשלמותן.
ה' – בבריאה, מקום הנשמות.
ו' – ביצירה, עולם המלאכים.
ה' – בעשיה, המקום הנמוך ביותר.

על כך נאמר:"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו."

סיכום התהליך

תהליך תיקון העולמות לאחר השבירה מבוסס על סדר ברור של בניית פרצופים, עליית הכלים השבורים, הכנסתם לזיווג, ותיקונם דרך תהליכים של עיבור, לידה וגדלות. כל מדרגה נבנית מהניצוצות שנותרו לאחר השבירה, ומותאמת בהתאם לסדר התיקון האלוקי.

הזיווגים – השפע האלוקי והתיקון דרך החיבור בין זכר לנקבה

השפע של העולמות כולם נובע מהזיווג בין זעיר אנפין (ז"א) ונוקבא. קיימים חמישה סוגי זיווגים עיקריים, שמייצגים מצבים שונים של השפעה:

ישראל ורחל
יעקב ורחל
ישראל ולאה
יעקב ולאה (מן החזה ולמעלה)
יעקב ולאה (מן החזה ולמטה)

המושגים מ"ד ומ"ן

מ"ד (מוחין דכורין) – השפע שיורד מהזכר.
מ"ן (מוחין נוקבין) – ההתעוררות שמעלה הנקבה.
אין מ"ד בלא מ"ן, כלומר, ההשפעה הזכרית מגיעה רק כאשר יש התעוררות מצד הנקבה, וזה נרמז בפסוק: "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" (בראשית ג, ט"ז).

תהליך התיקון דרך הזיווגים

הנוקבא מתקשטת ומתעוררת להתחבר עם ז"א.
בתחילה, הזיווג מתבצע בבחינת "ביאת כלים" – זיווג של תיקון הכלים.
לאחר מכן, מגיע "ביאת נשמות" – שם נוצרות הנשמות ועולות למעלה.
מן הזיווג נמשכים תרי"ג אורות, שמחיים את כל הבריאה.
הבן הראשון הנולד מן הזיווג הזה הוא בנימין, שמסמל את שלמות הב"ן (הנקבה), דרכה עולים נשמות הצדיקים.

היסוד של ז"א הוא המקום שבו נאסף כל השפע, ושם הוא מתעבר עד שיוצא לכל העולמות.בניית העולמות כולה מבוססת על החיבור בין מ"ה (השפעה זכרית) וב"ן (השפעה נקבית), שמבטאים את הקשר בין משפיע למקבל.

הפרצופים – מבנה האצילות וההשתלשלות ממנו

כלל הפרצופים מסתכמים בעשרה ספירות, חמישה פרצופים, ומתוכם מתפשטים שאר המדרגות:

אריך אנפין ונוקבא – הראש העליון ביותר.
אבא ואמא (או"א)
ישסו"ת ראשונים
ישסו"ת שניים
ישראל ורחל, יעקב ולאה

סידור הפרצופים ומיקומם

אריך אנפין ונוקבא – פרצוף עליון, זכר בימין ונקבה בשמאל.
אבא ואמא – יונקים מראשו של א"א ומתלבשים עליו.
ישסו"ת – ממוקמים מתחת חזה של או"א ונמשכים מטבורו של א"א.
זעיר אנפין – מתפשט מחזה ישסו"ת ולמטה.
רחל – מחזה ז"א ולמטה, פעמים היא פב"פ ופעמים אב"א.

תיקון הזיווגים והאחוריים

יסודו של אבא מתלבש בתוך יסודה של אמא, ויחד הם חודרים לז"א.
מאחוריו של ז"א מתפשט יעקב, ופניו של ז"א מופנים לאחוריו של יעקב.
לעיתים, יעקב עומד לצד ז"א עם פניו מול רחל.

השתלשלות הקדושה והקליפות

מצדדי ז"א נמצאים "ענני כבוד" ו"מטה האלוקים".
מצדדיה של לאה מצויים "ערב רב" ו"עשו", שמסמלים את הצד הקליפתי.

הסדר הזה יוצר שלוש שורות של שלושה פרצופים בכל צד, כאשר רחל במצב של אחוריים.

תיקוני הפרצופים – סוד ראשי הספירות והתיקון דרך השערות והאור

בפרצוף עתיק יש שלושה ראשין:

רישא דלא אתידע (ראש בלתי מושג).
גלגלתא (גולגולת).
מוחא (מוח פנימי).

תיקון הראש:

בשלושה ראשים אלו מתנהגים כל העולמות.
החלקים הפנימיים מסומלים בשם הוי"ה, והחלקים החיצוניים בשם אהי"ה.
שבעה תיקוני ראש בסימן "ג"ט קר"ע פ"ח":
- גולגלתא לבנה – מסמל את חסדו של עתיק.
- טלא דבדולחא – מסמל את גבורתו.
- קרומא דאוירא – מסמל את התפארת.
- רעוא דמצחא – יסוד של עתיק.
- עמר נקי – ראשי נו"ה (נצח והוד).
- פקיחו דעיינין – סוף התיקון.
- חוטמא – נמשך ממלכות.

תולדות הספירות – שליחות המלאכים וכוחות הסיטרא אחרא

תולדות העולמות מחולקות לשלושה חלקים:

מלאכים (כוחות הקדושה).
הס"א (כוחות הטומאה).
הגשמיים (המציאות החומרית).

המלאכים

בכל פעולה בעולם, הספירות גוזרות והמלאכים מוציאים לפועל.
כפי שנאמר: "עושה מלאכיו רוחות" (תהלים קד, ד).

הקליפות (הס"א)

זהו שנאמר: "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע" (ישעיהו מה, ז).
יש עשר כיתות של מלאכי קדושה, ולעומתם עשר מדרגות של מלאכי חבלה.
הדינים בעולם מתגלים לפי מעשי התחתונים, ולכן אם ישראל חוטאים – כוחות הדין שולטים.
יש ארבע קליפות עיקריות, המתוארות במעשה מרכבה של יחזקאל:
- נוגה
- ענן גדול
- אש מתלקחת
- רוח סערה

השפעת התחתונים על ההנהגה

כאשר ישראל זוכים, הרחמים שוררים והקליפות אינן פועלות.
כאשר יש חטא, הדין מתגלה בעולם.

נשמות – גלגול ותיקון הנשמות

נשמות נבראות מחמש מדרגות, כנגד חמשת הפרצופים:

חיה ויחידה – מאצילות.
נשמה – מבריאה.
רוח – מיצירה.
נפש – מעשיה.

זהו שאמר הכתוב: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים".

תהליך תיקון הנשמה – גלגול ועיבור

נשמה שנפגמה חייבת לחזור בגלגול.
לא כל הנשמה מתגלגלת, אלא רק החלקים שעדיין זקוקים לתיקון.
מצוות שלא נשלמו – משלימים בגלגול.
מצוות שלא היה ניתן לקיים – משלימים דרך עיבור, שבו נשמה נכנסת לזמן מסוים בגוף.
צדיקים מתגלגלים לאלפים, ורשעים עד ארבעה דורות.

סיום התיקון

כאשר נשמות ישראל יושלמו, יתמלא ייעוד הבריאה.
על כך נאמר:
- "וה' ימלוך לעולם ועד" (שמות טו, יח).
- "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ" (ישעיהו ס, כא).
- "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיהו מג, ז).